המראה הפלומתי והמרקם הרירי יצרו לה רפיוטשן רע במיוחד כירק שלא נעים לאכול, קשה להכין, ושגם אם מצליחים התוצאה לא שווה את המאמץ. זה נכון שעם טיפול לא טוב אפשר להרוס את התבשיל כולו, אבל במיה שעשוייה היטב היא מעדן של ממש.
יש כמה עקרונות לצמצם את המרקם הרירי. הראשון הוא לא לפגוע בתוכן, כלומר להשאיר אותה שלמה ולדאוג שלא תתפרק. השני – לייבש אותה היטב, והשלישי – לבשל בסביבה חומצית שמעכבת את התהליך. מכאן כנראה הגיע השידוך הטבעי כל כך לעגבניות.
בזמן האחרון אני מגלה אותה מחדש מחוץ לשבלונה הקבועה של בישול ברוטב, והאלטרנטיבה שלי מיישמת את שלושת החוקים וכוללת רק טיגון קצר ומעט לימון שמוציאים ממנה רק טוב.
מה צריך
לכל אדם, להכפיל לפי הצורך
–
כוס במיה (עדיף קטנה בגודל אצבע, טרייה – ללא כתמים שחורים או שערות קשות)
חצי כוס יוגורט
חצי עגבניה בשלה
ובנוסף
2 שיני שום
חצי לימון
כמה עלי נענע
שמן זית
–
מה עושים
שוטפים את הבמיה טוב טוב מתחת למים זורמים, ומסננים טוב עוד יותר. קוטמים את הגבעול, אבל בלי לפצוע את החלק הפנימי. אם תפגעו בה היא תבכה, ואנחנו לא רוצים שהריר הזה יצא. הדוגמא מימין היא הנכונה ביותר, השמאלית תעשה לכם אפצ'י.
מפזרים אותה על מגש, ומניחים על אדן החלון לייבוש בשמש למשך שעה לפחות, ואם אפשר שעתיים או שלוש זה נהדר. הייבוש הזה קריטי להפחתת המרקם הרירי. נכון שצריך כאן סבלנות, אבל זה ימנע ממנה להתנהג כמו חילזון היסטרי. במיה היא ירק של קיץ, ושמש לא חסרה אז אין לכם תירוצים. בתום הייבוש היא תעשה חיוורת ואפשר להמשיך הלאה.
במחבת חמה מטגנים שום בשמן זית, ואחרי דקה מוציאים רק את השום כדי שלא יישרף. מקבלים שמן זית ריחני שאיתו ממשיכים לעבוד.
מעבירים את הבמיה לאותה מחבת, לצריבה מהירה בשמן. מטגנים כמה דקות ומנערים מדי פעם כדי להפוך אותה. כשהיא מקבלת קריספט חיצוני סוחטים פנימה חצי לימון, ומוסיפים כמה פרוסות לימון דקיקות עם הקליפה, את השום ששמרנו מקודם ואת הנענע הקצוצה. עוד טיגון לספיגת הטעמים, ניעור קטן ומכבים את האש.
הגשה
מרוקנים את התוכן של העגבניה (את המיץ והזרעים אתם יכולים להוסיף למחבת), ואת הבשר שלה קוצצים לקוביות קטנות ומערבבים עם נענע.
שופכים חצי כוס של יוגורט טוב לצלחת עמוקה, ועליו את קוביות העגבניות ושמן זית.
מעליהם מרוקנים את הבמיה החמצמצה-פריכה מהמחבת, ביחד עם השמן שספוג בטעמי לימון משגעים. מלח פלפל, וזהו.
תכינו לחם שחור בצד לנגב את השאריות, זה היסטרי, באחריות.
14 תגובות
כתבו תגובה
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
מקסים. בדיוק מסוג המאכלים הצמחוניים והקלילים שאני מכורה אליהם. קניתי במיה בדיוק, אז באת בזמן!
נזכרתי במתכון בעוברי ליד הקפואים בסופר ושלחתי ידי לבמיה,
ובמחשבה שניה יכול להיות שזה יחרבש את כל המתכון….
אז מה הדין לגבי במיה קפואה? אותו התהליך או שיש לנהוג אחרת?
אין לי הרבה נסיון עם במיה קפואה (ולמעשה גם עם במיה באופן כללי אני די טירון), אבל אני לא בטוח שהקפואה תתאים.
רע זה לא ייצא, אבל יש לי ספק לגבי המרקם. נסי פשוט לייבש אותה היטב. אני אשמח מאד לדעת איך יצא!
היי
הבלוג שלך פשוט מהמם. הצילומים יפהפיים, ולעתים ממלאים את מקום המתכון [חצילונים וזה].. אבל אני פשוט תוהה לעצמי כמה מנות מתקבלות מכל דבר, כי רוב המתכונים פה דורשים השקעה
תודה רבה.
זו שאלה טובה, ולצערי אין לי תשובה אמיתית. בדרך כלל אני מכין את הדברים לעצמי ואז מדובר במנה אחת. במקרים אחרים שמדובר בתבשיל שלם בסיר (כמו הראגו והשוקרוט) זו כבר ארוחה משפחתית.
אני אשתדל לציין בעתיד, תודה!
גל, נראה מעולה, וכבר ניסיתי את הטכניקה הזאת בעבר אז אני יכולה להעיד שזה יוצא טעים כמו שזה נראה.
למי ששאל, במיה קפואה לא תתאים. היא מגיעה די מעוכה בשקית.
בכל אופן, על הבסיס הזה הכנתי מעין שקשוקה במיה משודרגת – קצת יותר עגבניות, פלוס ביצה "בינונית" מלמעלה. אין כמו חלמון נוזלי מעל כל העושר הזה.
וידוי – במשך שנה שלמה חיכה הלינק למתכון הזה, ועכשיו כשסוף סוף הגיעה הבמיה ניסיתי אותו. אוי כמה שזה טעים!
יש בי תחושת החמצה של חיים שלמים שעברו בלי להכיר אותה אבל מעכשיו והלאה היא הולכת להיות בת בית
תודה רבה על מתכון מעולה!
יצא מעולה! יופי של מתכון
אכן אחלה מנה, כל כך כיף לגלות ירקות חדשים שבדר"כ יש רתיעה מהם. :)
במיה קטומה (מלשון קטום), מטוגנת בשמן עמוק. לפזר מלח גס ולאכול. הכי טעים.
יצא מופלא. חבל שגיליתי את המתכון כשעונת הבמיה נגמרה
לא ידעתי למה לצפות והיה ממש מפתיע, פעם ראשונה שאני מכין במיה, ופעם ראשונה שאני אוכל אותה בלי רוטב עגבניות. אימצתי! תודה
ערב סוכות 2020 בתוך סגר הקורונה ואיומים על הדמוקרטיה, המתכון בזה עשה אותנו ממש שמחים! צבעוני וטעם מושלם