היא כבר פה כמה שנים. אתם דוחפים אותה לעוגות, גלידות ומקרונים, תהיו בריאים, אבל מתי ניסיתם פשוט לשתות אותה בלי להתחכם?
ספל מאצ׳ה הוא עונג צרוף וטעם נרכש שכדאי להקדיש לו זמן הסתגלות. למאצ׳ה טעם עשבוני, ירוק ומריר, סיומת טחבית ומרקם קטיפתי מענג. ממש כמו ללקק את קרמיט. כשמתאהבים, היא חברה לכל החיים.

נגמרה הדיאטה של אחרי החגים. בואו נעשה משהו מעניין.

לייזה הכניסה אותי לסחרור של אפיית בישקוטי. נדבקתי בחיידק והכנתי כמויות, אבל כמה קפה כבר אפשר לצרוך? (התשובה היא הרבה). חיפשתי כיוונים מלוחים, ויוסי סחרר לי את המוח כשהציע זיתים. מאז העבדתי את התנור שעות נוספות והגעתי לשילוב נפלא – זיתים מלוחים, זרעי שומר שמוסיפים עוקץ מסתורי ותפוז שתופר הכל אותם יחד. זה עובד נפלא, אל תעקמו פרצוף.

מה ששמעתם. וכדי שהפשע יהיה מושלם, נתעלם מכל הדברים שעושים בבולונז תקני. לא יהיו גזר וסלרי בסיפור הזה, גם לא יין אדום. נדלג על הבישול הארוך, ובסוף נדחוף את הפסטה לאותו סיר. בשם כל אלוהי התחמנות, יודעים מה עוד יותר חמור מכל אלו? נחרפן לגמרי את האיטלקים ונטביע פסטה עם דג בפרמז׳ן. אף איטלקי לא יאהב את זה, אבל פאק יו, זה טעים.

זה הולך להיות פוסט שונה מכל האחרים בבלוג. הפעם בלי מתכונים אלא המלצות שנכתבו בדם על שיפוץ מטבח.

המטבח החדש שלנו. עיצוב – יגל מטבחים, צילום שרון צרפתי

בחודשים האחרונים עברתי גיהנום קטן כששיפצנו דירה ונסחפנו לתהליך מורט עצבים שחייב אותי ללמוד הרבה בזמן קצר. במסע הזה הכרתי כל מני דברים שיש להם שמות של קינוחים גרמניים כמו אינטרפוץ, שרמיק ושלייפלק, למדתי איך להכין קפה טורקי לקאסט פועלים עם גחמות שונות, ובעיקר הייתי צריך להשתלט על פרקטיקות של חשמל, אינסטלציה ואין ספור חומרים. בסופו של דבר בזכות אנשים טובים שעזרו לי להגשים את החלום גם שרדתי כדי לספר.
עכשיו כשאני יכול להשען בשקט על הספה, הגיע הזמן להחזיר את הידע לאינטרנט במרוכז, הוא בוודאי יוכל לסייע למי שנמצא בתחילת התהליך.