
סלט ביצים יפני
למה לפרסם מתכון לסלט ביצים? כי זה לא אותו סלט שהכינה לכם הסייעת בגן ויצ״ו. לא לא. הגירסה היפנית היא פצצת עונג שפותחה לשלמות.
המשיכו לקרואלמה לפרסם מתכון לסלט ביצים? כי זה לא אותו סלט שהכינה לכם הסייעת בגן ויצ״ו. לא לא. הגירסה היפנית היא פצצת עונג שפותחה לשלמות.
המשיכו לקרואהפעם יותר טכניקה ממתכון סגור. אל תצמדו למספרים ואל תהיו נוקשים. העקרון יותר חשוב מהכמויות. בסיס המתכון הוא טריק יפני עתיק שנועד לשימור טופו בשלג, אבל ננצל אותו לתפקיד נוסף, לשבור את מבנה הטופו ולשנות את המראה והמרקם שלו לחזה עוף עסיסי.
המשיכו לקרואאל דאגה, הבלוג לא הופך לבלוג טיולים, אבל חזרנו מחופשה נהדרת מיוון (תמונות בהיילייטס), והצטברו יעדים טעימים באתונה שחבל לא לשתף.
המשיכו לקרואאם אתם מתכננים טיול ליפן, אתם כנראה מופצצים במבול אינפורמציה שנראה שאין דרך להתחיל למיין.טוקיו מציעה הכל מהכל. שוטטות אורבנית לצד טבע.
המשיכו לקרואלמה לפרסם מתכון לסלט ביצים? כי זה לא אותו סלט שהכינה לכם הסייעת בגן ויצ״ו. לא לא.
הגירסה היפנית היא פצצת עונג שפותחה לשלמות. כמו מאכלים רבים (למשל ראמן, גיוזה ואפילו סושי) היפנים לא המציאו דבר בסיפור הזה, הם לקחו את המקור, פירקו ובנו מחדש. וכשיפנים משדרגים אוכל, הם דוחפים אותו לקצה גבול היכולת של הטעם. כן, גם כאן יש אומאמי.
סלט הביצים הסוטה הזה נדחף בין שתי פרוסות לחם חלב והפך לסנדוויץ הנמכר ביותר בחנויות נוחות. מי שטעם יבין על מה המהומה. כמו קבוצת כדורגל, לכל יפני העדפה לא רציונלית ונאמנות לסלט ביצים של רשת ספציפית, כולל אובססיה לניואנסים והשוואות נוסח אורן ברזילאי שמככבות במגזינים חשובים.
מה מיוחד בסלט הביצים היפני? שינוי קטן ברכיבים, שינוי נוסף בטכניקה, ובעיקר דיוק. שונא את המילה הזו בהקשר של אוכל, אבל בטריטוריה היפנית אני מתיר. הצמדו למתכון והקסם יתרחש גם אצלכם.
הפעם יותר טכניקה ממתכון סגור. אל תצמדו למספרים ואל תהיו נוקשים. העקרון יותר חשוב מהכמויות.
בסיס המתכון הוא טריק יפני עתיק שנועד לשימור טופו בשלג, אבל ננצל אותו לתפקיד נוסף, לשבור את מבנה הטופו ולשנות את המראה והמרקם שלו לחזה עוף עסיסי. שאר הפרטים גמישים וקשורים בעיקר לתיבול.
אל דאגה, הבלוג לא הופך לבלוג טיולים, אבל חזרנו מחופשה נהדרת מיוון (תמונות בהיילייטס), והצטברו יעדים טעימים באתונה שחבל לא לשתף. יש מפה בהמשך!
אם אתם מתכננים טיול ליפן, אתם כנראה מופצצים במבול אינפורמציה שנראה שאין דרך להתחיל למיין.
טוקיו מציעה הכל מהכל. שוטטות אורבנית לצד טבע. קולינריה עילית, תרבות שוליים, מוזיאונים, גלריות ואומנות. מקדשים ומסורת, חווית קניות מטורללת, סקס, סקס עם תמנונים, הימורים, חיי לילה נהנתניים וגם איים של שקט. היא העתיד והעבר ביחד. תקועה בשנות ה80 של המאה הבאה. מסנוורת את העיניים בשלטי ניאון, ובמרחק סימטה מהם, בתי עץ ישנים.
כל אחד יכול למצוא את עצמו בטוקיו, צריך רק יד מכוונת.
בתור העיר הגדולה בעולם נראה שמספיק לרשום את השם שלה בגוגל כדי לגלות לאן ללכת, אבל החיפוש התמים יפיל אתכם למאורת ארנב. הרשת מפוצצת במידע תיירותי שטחי, אוקינוס שלם שקל לטבוע בו, ורק המיון של החומר הוא פרוייקט בפני עצמו. למזלכם למדתי לשחות בים הזה. טוקיו הפכה ליעד קבוע ועם הזמן לבית השני שלי בעולם. מעל עשור של טיולים למדתי אותה דרך הרגליים וטיפחתי את המפה האישית שאחלוק איתכם בהמשך.
בתקופה האחרונה אתגרתי אתכם עם התססות מגוונות. מחומצים, דרך חמוצים, מיסו, ועד שימורי מזון שונים ומשונים, אבל איכשהו דלגתי על אחת ההתססות הפשוטות והמעניינות – התססת דבש.
כמה פשוטה? הכי שאפשר. לא משתמשים במשקל, לא מודדים שום דבר. צריך דבש ועוד ירק, וזהו. קל, פשוט ומתגמל. בתמורה תקבלו סירופ דבש מתובל שיעשיר קוקטיילים, רטבים ומגוון מאכלים.
גם אם לא התססתם דבר מעולם, תוכלו להתחיל כאן בלי לפחד שמשהו יכשל.
לא סלט קלאסי של ירקות קיץ פריכים, אלא ביס עשבוני וחמוץ שמרענן את הפה, ומקליל שולחן של ארוחות כבדות ועל האש.
זו לא המצאת גלגל, אבל אצלנו הוא התקבע בתור הסלט שאני מביא לארוחות משפחתיות, תמיד באותה קערה.