צלעות שומר אפוי עם קממבר

גם לסולדים מהאניס מחכה כאן הפתעה מעניינת. אחרי האפייה השומר נעשה מתקתק, רך ופחות סיבי. הטעם האופייני עדיין קיים, אבל מטושטש יותר. אולי זו תהיה נקודת השינוי שתגרום לכם לאהוב אותו?

למתקתקות הזו שידכתי גבינת קממבר בשלה וחריפה. שילוב מושלם שיכול להצליח באותה מידה עם גבינת ברי.

עדיף לעבוד עם שומר עגול ולא פחוס (עניין של הבדלים במרקם ובסיבים אבל לא בטעם). יש כאלו שקוראים לעגלגלים נקבה, אבל בלי הצדקה מדעית.
תבחרו כאלו שהם מוצקים, נוקשים וכמה שיותר לבנים. שומר שנוטה להצהיב יהיה עייף. הדרך הטובה ביותר לזהות שומר צעיר היא לפי העלים הדקיקים. אם הם שם הוא נהדר.

שולפים את העלים החיצוניים (שניים, אחד מימין ואחד משמאל). פורסים את השומר לגובה, בין הגבעולים, ומקבלים צלעות שומר קטנות עם העצם.

מפנקים אותו בשמן זית, מלח, פלפל וענפי טימין. מכניסים לתנור ל180 מעלות ל40 דקות (ומעלה, תלוי בגודל שלו), עד שהוא נראה ככה –

בשלב הזה הוא מתקתק ונימוח, ואם מדובר בשומר צעיר אז גם לא סיבי. סוגרים את התנור, ומוציאים אותו.
פורסים פרוסות דקות מאד של ברי או קממבר ומניחים מעל השומר. מחזירים לתנור, ועומדים עם היד על הדופק. החום הנמוך ירכך מעט את הגבינה וימיס אותה. המעטפת הלבנה הקטיפית צריכה להשאר, ורק התוך שלה ינזל פנימה ויתפס ברווחים שנוצרו בין העלים.

זה לוקח כמה דקות, תלוי בחום שנותר בתנור. כשזה מוכן שולפים החוצה, מחכים שיתקרר והגבינה תתקשה בחזרה. מפזרים מעט עלי שומר וזה מוכן.
אל תבזבזו עליהם סכין ומזלג. תופסים אותם ביד ומתענגים על זה כמו שצריך. קצת מלכלך אבל הרבה יותר טעים.