מתכון מהיר לשיני שום אפויות ומשומרות בשום וסויה שהכרתי ביפן. שם קנינו את השום כשהוא שלם לגמרי ושרוי במרינדה, ולא ידענו למה לצפות. האכילה שלו באמצע הרחוב חייבה כמה להטוטי אקרובטיקה עם האצבעות כדי לחלץ את שיני השום, הפיקה קטע וידאו מביך ורוקנה את מלאי המטליות הלחות (לניקוי עצמי וגם לניקוי המרצפות, כדי להרגיע את העוברים והשבים).
בארץ שחזרתי כמה פעמים את המתכון והתאמתי אותו לגירסה קלה יותר לאכילה.
מחלצים את השיניים של ראשי שום (כמה ראשים? כמה שיכנסו לצנצנת, בערך 15 במקרה שלי), ומשטחים לשכבה אחת בתבנית. עדיף חד פעמית כדי להמנע מהקירצוף של השמן.
ממליחים ומפלפלים, ומזליפים שמן זית שישמור עליהם מהתייבשות.
בדרך כלל אני אופה אותם עם תימין, אבל הפעם בגלל שהצמח התאבד הוספתי עלי מרווה. אפשר גם עם רוזמרין ואפשר לוותר לגמרי על עשבי תיבול.
אופים אותן עם הקליפות 50 דקות בחום בינוני-נמוך (160 מעלות). השיניים נעשות מתקתקות ורכות ומאבדות את החריפות.
ממלאים צנצנת בשיני השום, ומוסיפים להם את המשרה – סויה, דבש, מים ושמן זית. ארבעה מרכיבים, יחס של 1:1 בין כולם. מערבבים בצד ומוזגים הכל יחד.
תוך יום במקרר שיני השום סופגות טעמים נהדרים והופכות לתוספת יוצאת דופן.
מחזיק כמה שבועות במקרר בזכות הדבש והשמן, וזה טעים טעים טעים. את שיני השום שלא נכנסו לצנצנת אפשר פשוט למרוח על טוסט, זה מדהים.
ולעניין אחר, מאיה מבצק אלים הגיעה לבקר וחנכנו יחד שתי מתנות שקיבלתי מאחותי שחזרה מאיטליה – נתח פרמז'ן שמנוני ואיכותי, ובקבוקון חומץ בלסמי מצומצם ומיושן 10 שנים.
אני אחסוך מכם את השתפכות התיאורים, תצטרכו לסמוך עלי שהבלסמי הזה מדהים ושונה מכל תחליף אחר שיש בארץ. סמיך מאד, מתוק ועוקצני למדי. אפשר בקלות להכין בלסמי מצומצם בבית, אבל את האיכות והעומק שלו קשה מאד להשיג בתהליך מזורז וביתי.
מאיה הגתה קרפצ'יו משני בצלים סגולים שכבשנו בחומץ הזה עם שמן זית ונענע, ופלחים נדיבים של הפרמז'ן מעל. נשמע קצת הזוי אבל איכות המרכיבים העלתה את הצלחת הזו לדרגים גבוהים במיוחד.
הורדנו הכל עם שוטים של עארק קפוא, ורק כשהתיישבנו להרגע מהחריפות האלימה, מאיה פתאום העלתה תהייה מטרידה – "אתה קולט שכל אחד אכל עכשיו בצל שלם"?
ובכל זאת אני ממליץ לנסות, בעיקר אם יש לכם גרון חזק וחומץ טוב :)
10 תגובות
כתבו תגובה
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
וואו איזה תמונות!!
מגניב לגמרי. אני ממש אוהב דברים משומרים ומוחמצים למיניהם.
וחוצמזה, העלת אצלי תהיות: האם השילוב ששמן-זית פלוס סויה לא מסתדר אצלי בראש מתוך האמרה הידועה "במזרח-לא-משתמשים-בשמן-זית", או האם זה בעצם כן מסתדר קולינרית? והאם העניין הזה של "הגיון קולינרי" ניתן איכשהו לאימות, מעבר לתורות ה-pairing באשר הן?
אה, כן, והצילום האחרון הוא הכי פוד-פורנו שיש. איזה יופי :)
אני לא יודע אם מותר, אבל לי זה טעים. במקור זה בטח שמן אחר שלא עליתי עליו.
אפשר גם להוסיף כמה טיפות שמן שומשום כדי להחזיר אותו למסלול.
פרוסות דקות של בצל סגול חי זה דבר מעולה!
מקנא, מקנא, מקנא והולך לנסות את זה עם הבלסמי הפושט יחסית שלי. לפחות הפרמז'ן שלי איכותי :)
בלסמי מצומצם, יא אללה. טעים עם כל דבר
תן לי את התבנית של שיני השום האפויות ואני מסודרת..
לא ממש מסתדר לי הקטע עם הסויה, אבל מעניין לנסות!
תמונות מעולות!
הצילווו,נראה נפלא! אני מתה על כל המרכיבים…בקרוב אצלי.
נפלא!
נראה נפלא. מקווה להספיק להכין במהלך הסופ"ש הקרוב.
אגב, נכון שמדובר באחד המתכונים היותר פשוטים שיש אבל היה יכול להיות נוח אם בסוף הפוסט היה סיכום קצר של המתכון.
באיזה שלב מקלפים את השיניים? לפני שמכניסים לצנצנת? או מכניסים עם הקליפה ומקלפים רק לפני האכילה?
היי רון!
מכינים עם הקליפה! לאחר ההכנה שום מתרכך למרקם חמאתי וארומתי
מה שאומר שהיא אפשר לקלף אותן לפני האכילה
דרך האכילה המקובלת היא,
להחזיק את שן השום ביד ול'גרור' עם השיניים את תכולת השן שמשפריצה ישר לתוך הפה ;)