קסם אמיתי הולך להתרחש במטבח שלכם, קחו שאריות פירות תדחפו לצנצנת עם מים וסוכר, ובעוד כמה שבועות יהיה לכם חומץ. זה ברצינות כל המתכון. מכאן והלאה, אני הולך לחפור על הניואנסים הקטנים.
המתכון הזה הוא גירסה ביתית ושונה מהתהליך התעשייתי, ההבדל הוא שאנחנו עושים הכל בצנצנת אחת ומהר יחסית. כשמכינים חומץ תעשייתי לפי הספר, מפרקים את התהליך לשני שלבים נפרדים – בראשון מניחים משהו מתוק בכלי סגור, מוסיפים שמרים והם הופכים את הסוכר לאלכוהול, כמו יין. בשלב השני מעבירים את האלכוהול למיכל מאוורר, והחיידקים שבאוויר ממירים את האלכוהול לחומץ.
זה תהליך מבוקר שעושים אנשים שיש להם כלי מעבדה יפים, עם חלוק לבן ועט בכיס, הוא לוקח הרבה זמן ולא מצטלם יפה לאינסטגרם. אנחנו לעומת זאת נעשה חומץ של חוטבי עצים, זה אומר שהכל קורה בכלי אחד, משאריות לא בררניות של פירות, בזמן קצר ובלי טבלאות. למרות הכל התוצאה תדהים אתכם.
אני אדגים את המתכון על תפוחים, שהוא החומץ הקל, היציב, הבטוח, ולדעתי גם הטעים ביותר. אחרי שתתנסו איתו תוכלו לנסות פירות אחרים. טיפים על זה בהמשך.
ממלאים צנצנת בתפוחים חתוכים בינוני, גודל ביס. כל חלק בתפוח יתאים, גם קליפות וליבה. לא זורקים כלום.
בימים הקרובים בכל פעם שתחתכו תפוח תוכלו להוסיף את הליבה שלו לצנצנת.
הצנצנת יכולה להיות מכל חומר מלבד מתכת, וחשוב שתהיה נקייה מאד, רצוי מיד אחרי מדיח או שטיפה במים רותחים.
מוסיפים כפית סוכר שטוחה על כל תפוח. לא צריך לחשב במדוייק.
אל תפחדו, זה לא ייצא מתוק. הסוכר הוא האוכל של השמרים, הוא יעלם דרך מערכת העיכול שלהם ויהפוך לאלכוהול ומשם לחומץ.
לפירות מתוקים במיוחד (כמו תות, שסק, אננס, אפרסק ובכלל כל אלו שיש בהם עסיס) לא צריך להוסיף סוכר.
מכסים את התפוחים במים ומשאירים לפחות 5 ס״מ מפתח הצנצנת כדי לאפשר זרימת אוויר. יש התססות כל כך חיות שעושות מסיבת קצף על הגג (מר תות אני מדבר עליך), אז תקפידו על הרווח הזה. עדיף לקצור פחות חומץ מלנקות רצפה דביקה.
מתחת לפני המים
רוב הפירות יצופו, וזה מוביל לדגש חשוב – מה שיציץ מעל לפני המים יהיה חשוף לאוויר וירקב, מה שישאר מתחת ינצל.
לכן צריך לדחוף את הפירות למטה. זו יכולה להיות צלוחית או כוסית, ואפילו שקית סנדוויצים מלאה בקצת מים. יש כאלו שמשתמשים ברשת שגוזרים מסלסלת פטריות. כל פתרון יצירתי אחר שיש לכם יתאים, בלבד שקל להכניס ולהסיר אותו על בסיס יומי והוא ישקיע את השכבה העליונה שלא תצוף מעל המים.
אני מודה שלעיתים אני מאפשר לפירות לצוף ודואג לערבב פעמיים ביום, אבל זה סיכון שאני לוקח רק בימים קרירים.
אוטמים את הצנצנת בבד נושם. כותנה, חיתול, טטרה, יש לזה מלא שמות ואני לא יודע מה ההבדל. אפשר גם פילטר קפה, או בד מחולצה ישנה. גומייה מסביב וזהו.
החומץ יצא לדרך.
שימו את הצנצנת במקום מוצל ובטמפרטורת חדר (שנעים להיות בו)
אפשר ורצוי לשמור אותו על משטח העבודה במטבח כדי שיזכיר לכם לטפל בו בכל יום, אבל לא באור שמש ישיר.
באופן כללי אני ממליץ לא להכין חומץ בימי הקיץ. כלומר מחודש יוני ועד סוף סטממבר הטמפרטורה קיצונית מדי ויתפתחו בו יותר מדי שמרים.
בניגוד לתהליך התעשייתי, אנחנו לא בוחרים את השמרים והחיידקים שנכנסים פנימה, ולכן זו נקראת נקראת התססה ספונטנית. אנחנו תלויים במזל ובאוויר שסביבנו, בשמרים והחיידקים שמרחפים בו ונמצאים אפילו על קליפות הפירות.
שתי ההתססות יקרו במקביל, השמרים יהפכו את מה שמתוק לאלכוהול, והחיידקים יהפכו את האלכוהול לחומץ. התפקיד שלנו לדאוג לתחלופת אוויר בכל יום, שתכניס עוד שמרים, חיידקים וחמצן, וגם תשחרר פחמן דו חמצני.
מהסיבה הזו אני ממליץ לא להכין חומץ בימי הקיץ. כלומר מחודש יוני ועד סוף סטממבר הטמפרטורה קיצונית מדי ויתפתחו בו יותר מדי שמרים.
טיפול יומי.
כמה שניות מזמנכם. מסירים את הבד ואת המשקולת, בוחשים קצת בכף עץ או פלסטיק (אני משתמש בצ׳ופסטיק בצנצנות קטנות) וסוגרים חזרה את הבד. הערבוב יאחד את הנוזלים והמשקעים כדי שהתסיסה תגיע לכל מקום, אבל לא פחות חשוב – יכניס אוויר מבחוץ ואיתו שמרים, חיידקים וחמצן חדשים.
בימים הראשונים תראו בועות קטנות עולות ומתאספות בחלק העליון. זה טוב מאד! אינדיקציה שהעסק תוסס וחי. תעברו ליד הצנצנת ותריחו דרך הבד, הריח יהיה מעניין – רמז למשהו אלכוהולי, כמו סיידר, ועוד רמז למשהו חמוץ באופן עדין ופרחוני.
בתוך שבוע הנוזל יהפוך לעכור, ובתוך שבועיים כבר אי אפשר יהיה לראות דרכו. גם זה בסדר גמור.
סינון
אחרי שבועיים או מקסימום שלושה שבועות במזג אוויר נעים מסתיים השלב הראשון. הפרי נתן את רב מה שיש לו לתת ואפשר להפטר ממנו.
(הזמנים משתנים לפי הפרי, בננה ותות למשל מגיעים למיצוי בתוך שבוע)
הנוזל עכור ומעלה ריח סיידר נפלא. פלחי התפוחים הרבה פחות אסטטים, אך לא רקובים ואפשר אפילו לטעום אותם.
מה שמעניין אותנו זה הנוזל הערפילי שנשאר. הוא צריך להיות חמצמץ, פירותי, נעים מאד. כמו חומץ חלש שמתחשק לשתות.
מסננים את הנוזל דרך מסננת שעליה פרוס בד חיתול, גבינות, טטרה או איך שסיכמנו שקוראים לדבר הזה. בעבר עשו את זה אפילו דרך כדורי כותנה.
אוספים את הפירות שנותרו בבד וסוחטים כהוגן. אל תוותרו להם, יש בהם חלק חשוב מהסוכרים והנוזלים שנחוצים להמשך התהליך.
את הנוזלים המסוננים מחזירים לצנצנת או מעבירים לכלי קטן יותר.
מערבבים עד שעולה קצת קצף.
מכסים שוב בחתיכת בד, והתסיסה תמשיך עוד שלושה עד ארבעה שבועות על אדי הסוכר שנותרו.
לא צריך לערבב יותר בתדירות יומית, מספיק פעם בכמה ימים, אבל בהחלט מומלץ לטעום בכל הזדמנות כזו.
עם הזמן כנראה שתתפתח שכבה אטומה על פני השטח, קרום דקיק כמו סיליקון שיתעבה בכל יום עד שיהפוך לדיסקית גומי.
זו האמא של החומץ. יצור חי, ממש כך, מושבה של חיידקים וחומרים אורגנים שנראים כמו הכלאה בין אפצ׳י למדוזה, ולמרות שבעולם אחר הייתם קוראים לשרברב, היא חיונית לקסם שמתרחש בצנצנת שלכם.
אל תגעו בה, אל תפריעו לה, וכדאי אפילו לשמור אותה אחרי הביקבוק כי היא תאיץ פלאים את החומץ הבא.
יתכן מאד שיווצרו גם שמרי קאם, שכבה לבנה ולא מזיקה אבל עם ריח לא נעים שצריך לסלק עם כף. אם תשאירו את החומץ המסונן בראשית דרכו כשעוד יש בו מלאי סוכרים, למספר ימים ללא ערבוב, תווצר שכבה כזו בוודאות גדולה. השמרים מתאחדים ותופסים את כל פני השטח העליון, ועוצרים את בריחת הפחמן הדו חמצני הביתה, עד שהוא נאגר בבועות גדולות תחת השמרים. בקיצור, להרים עם כף ולזרוק. הם יתנו לחומץ שלכם ריח של שמרי בירה או גרבים ישנות.
נקודת הפיק
אנחנו מחכים שהחומץ יגיע לשיאו. לחומץ כזה יש טעם חד, עוקץ, על הגבול הלא נעים. עונג שבדקירה.
זמן ההתססה משתנה ותלוי בהרבה מאד גורמים. התססות ספונטיות דורשות גם מזל ונסיון, ולכן קשה לכוון. צריך להרגיש אותו, וכשזה נעשה הרגל התחושה מובילה. בשלב מסויים תראו שהחומץ יהיה לטעמכם וזה הזמן לעצור את התסיסה ולבקבק, זה יקח בין 3-4 שבועות. יש כאלו שנותנים לו גם פי שניים.
הזהרו לא להשאיר אותו פתוח יותר מהגבול הזה, כי כשהסוכר אוזל לגמרי, לא נוצר יותר יותר אלכוהול, והאמא חומץ עוברת לצרוך את החומץ עצמו. רמת החומציות תרד עד שהוא יהפוך בחזרה למים, טעימים, אבל חסרי עוקץ.
ביקבוק
כשמגיעים לנקודת הפיק מסננים שוב את החומץ ומבקבקים בכלי סגור, עדיף צר וגבוה. אפשר לאחסן במזווה או במקרר.
בלי חשיפה לאוויר החומץ יחייה לנצח, ויותר מזה, רק ישתבח (מכירים בלסמי?)
אפשר להוסיף לבקבוקים תיבול כמו ענף רוזמרין, פטל, ג׳ינג׳ר, טימין כו׳. הנעתי לכם כמה גלגלים במח?
הנה לדוגמא חומץ תפוח וזוטא לבנה, חומץ בננה ורוזמרין, וחומץ אננס וטרגון
מה עושים עם אמא חומץ?
בית אבות. אני לא צוחק.
שומרים אותה בכלי סגור ומפנק, שקועה בכוס מהחומץ שיצרה (או כל חומץ אחר). בפעם הבאה שתכינו חומץ, תוסיפו את האמא חומץ אחרי סינון הפרי, זה יאיץ פלאים את התהליך.
אם לא שמרתם את אמא חומץ, אפשר להשתמש בכמה כפות מחומץ קודם שהכנתם (או כל חומץ לא מפוסטר אחר) כדי להגיע לאפקט דומה.
אם לא תשתמשו בה בתוך חודשיים רעננו את החומץ שבו היא שוחה.
אני מציע לא לערבב טעמים, אם הכנתם חומץ סלק, גם לאמא חומץ יהיה טעם וצבע שישפיע על חומץ אחר.
איזה עוד חומצים אפשר לעשות?
בעקרון מכל דבר! אננס, אגסים, שסק, סלרי, אפרסקים, מלון. לכל פרי יש שגעונות משלו ורמות סוכר אחרות. חומץ קליפות בננה למשל (כן כן) הפתיע אותי והיה מוכן בחצי מהזמן שלקח לחומצים מקבילים.
תתחילו בתפוחים, תבינו איך זה עובד, ומשם choose your own adventure.
ומה עושים עם החומץ הזה?
משתמשים בו לכל דבר! לתיבול סלטים, לוינגרטים, להוספת עוקץ לתבשילים כמו ממולאים או מרקים.
ולא רק זה, אפשר לנקות ולחטא איתו את הבית. להוסיף למכונת כביסה ולשטיפת הרצפה, לנקות ברזים, קרמיקה וחלונות, להסיר אבנית ושומנים. ידידותי לסביבה, ניצול שאריות ואפילו לא מגיע בבקבוק פלסטיק.
לחומץ תפוחים לא מפוסטר מייחסים תכונות מבריאות יוצאות דופן. הוא מסייע למערכת העיכול ודלקות, טיפול בפצעים ופגעים בעור, בכוויות, ריכוך שיער, הרחקת עובש, טיפול בפטריות, ואפילו מוסיפים למי השתיה של כלבים כדי למנוע קרציות ופשפשים.
אבל תעשו טובה, שימו את זה קודם בסלט.
הכנתם? אני מת לשמוע איך יצא. תייגו אותי @ptitimblog
לגזור ולשמור
ממלאים לפחות חצי צנצנת בפרי חתוך.
אם הפרי לא מתוק מאד מוסיפים סוכר ביחס של 3 כפות לכל ליטר מים (אני משתמש ביחס נוסף של תפוח-כפית סוכר-מים)
ממלאים במים מסוננים ומשאירים רווח 5 ס״מ מלמעלה
שמים משקולת (שקית או צלוחית) שלא יצופו מעל פני המים
סוגרים בבד נושם וגומייה ושומרים בטמפרטורת חדר נוחה וצל
מערבבים בכל יום במשך שלושה שבועות
מסננים, סוחטים את הפרי
מחזירים את הנוזל לכלי (או כלי קטן יותר)
מערבבים היטב.
אם יש אמא חומץ מנגלה קודמת, או שליש כוס חומץ שהכנתם (לא קנוי ומפוסטר) מוסיפים להאצת התהליך.
סוגרים בבד
מאפשרים לו לתסוס בלי הפרעה עוד שבועיים עד חודש
אם נוצרת אמא חומץ לא נוגעים בה
טועמים אחת לשבוע, וכשמגיע לשיאו מסננים ומבקבקים.
אם רוצים שומרים את האמא לנגלה הבאה במיכל סגור, במעט חומץ כלשהו.
בשלב הבקבוק אפשר להוסיף תיבול.
38 תגובות
כתבו תגובה
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
חוטב עצים. עכ-שיו הבנתי.
אילו צילומים, איזה אור. ככ רך.
מעניין ביותר. אני מחליטה לנסות.
המינקת.
אחרי שמסננים את הקליפות בננה, אפשר להכין מהן בייקון? :)
תודה על כמות המידע המטורפת!
זה משהו שבטוח אנסה.
ראיתי שהוספת עלים טריים לחומץ המוכן, לא קורה להם כלום שם?
כדאי להוציא אותם/להחליף אותם אחרי זמן מסויים?
החומץ מטבעו הוא חומר משמר, אז בעקרון לא. אם הוא לא חזק מספיק אז יכול להיות שזה לא יספיק, אפשר לתת לעלים אפילו כמה ימים או שבוע ולהוציא אותם כמו שהצעת. אני אפילו יכול להמליץ על זה כדי למתן את השפעת הטעם שלהם.
יש בתהליך הזה אלמנט של ניסוי ולמידה, ואני מציע לכל מי שסקרן לפצל באצ׳ים ולבדוק מה עובד לו.
הכי לא בנוייה לתהליכים ארוכים והכי גרמת לי בכתיבה שלך לרוץ למטבח ולהכין. בתור מחמיצת פנים ידועה מצפה כבר לתוצאה!
אתה אגדההההה
נגמרו לי המילים!!!!!!!!!
תודה 3>!
תודה! הכנתי מס פעמים אבל פה יש ככ הרבה דגשים חשובים ומלמדים ואין עלייך!
יעבוד גם עם ירקות? מלפפון עגבניה וכאלה?
וואו וואו!
האם מותר לי לשמור את חתיכות התפוחים במקפיא לפני שאני מתחיל בתהליך או שזה יפגע בהחמצה?
והאם זה בסדר שאצבעות נוגעות בחומץ כשאני שולף את המשקולת וכשאני סוחט? תמיד מזהירים שלהכניס יד זה מסוכן לחמוצים
אני חושב שאפשר, ניסיתי כבר להכין מפירות קפואים ויצא אחלה.
נקודה טובה, זה לא בעייתי מנסיוני, אבל עדיף להמנע מזה ולשלוף עם מלקחיים. עם הסחיטה לא היו לי בעיות עד עד. אני מניח שהחומץ מגיע לרף חומציות שהוא כבר יודע לתחזק את עצמו.
תמיד כדאי לשטוף ידיים ולגשת לזה בסביבה נקייה.
בדיוק היום העמדתי חומץ אננס. הסברים מעולים, ועכשיו הבנתי למה החומץ הקודם שלי איבד מחמיצותו.
בגארדיאן בדיוק היה הסבר על הכנת חומץ עם כמה הצעות מפתות לטעמים ייחודיים, כולל קליפות אבטיח.
https://www.theguardian.com/food/2021/apr/24/how-to-turn-fruit-scraps-into-vinegar-recipe-waste-not-tom-hunt
נהדר תודה. את קליפות המלון ניסיתי בהצלחה חלקית (אפשר לראות באחת התמונות). עד כה עם כל ההרפתקנות, הכי טוב עובדים תפוחים וכמה מפתיע, קליפות בננה + גוף בננה אחד.
היי :)
לא בטוח שהבנתי את התהליך שקורה בחלק של:
״ הזהרו לא להשאיר אותו פתוח יותר מהגבול הזה, כי כשהסוכר אוזל לגמרי, לא נוצר יותר יותר אלכוהול, והאמא חומץ עוברת לצרוך את החומץ עצמו. רמת החומציות תרד עד שהוא יהפוך בחזרה למים, טעימים, אבל חסרי עוקץ.״
יש לך מקור מידע בנושא?
תודה רבה!
אין לי מקור ספציפי בשליפה, אבל זה קורה לכל חומץ שנשאר פתוח, הוא נעשה מדולל עד שמגיע למצב של מים. אפשר לחפש להרחבה בכל הספרות והמדריכים של חומצים, גם כנראה בספר של נומה
יש לי חומץ אננס בתהליך. קליפות והאמצע שלו. הוספתי רק קצת דבש. אחרי כמה ימים הנוזל כבר ממש עכור. עכשיו עבר שבוע שזה בצנצנת. טעמתי אבל לא יודעת למה לצפות… איך מחליטים מתי לסנן החוצה את הפרי?
אננס הוא די טריקי ולכן אני ממליץ להכין בפעם הראשונה תפוח לפי המתכון.
הסיבה היא שהוא מרוסס מאד ושאריות הריסוס נשארות על הקליפה, זה לא אומר שאי אפשר להתסיס (אני עושה את זה בהצלחה) אבל הוא קצת יותר ריסקי.
לדבש אין יתרון בהכנת חומץ, בסופו של דבר המתיקות לא נשארת וגם הערכים הבריאותיים שלו. דבש אפילו איטי יותר מסוכר, אז חבל על הכסף.
לגבי למה לצפות – בהתחלה זה מרגיש כמו מיץ אננס חלש, ורק אחרי שבוע-שבועיים מתחילה תחושת חומציות נעימה שמתגברת. לעומת תפוחים אננס מתפרק לאט יותר, ואפשר לחכות קצת עם הסינון שלו.
בקיצור להיות עם אצבע על הדופק. כשהפרי כבר לא נותן יותר סוכר באיזור ה3-4 שבועות לסנן ולהמשיך להתסיס רק את הנוזלים. ושוב כדאי להתחיל בתפוח כדי להבין את התהליך ולדעת מה הקורה בכל נקודה ומשם להתפתח לחומרי גלם אחרים
זה נפלא. ממש היום הולכת להתחיל. תודה!
באמת התחלתי לפני שבוע, והיום הנוזל בצנצנת: אטום, עם ריח של סיידר וטעם חלש של חומץ. איך יודעת מתי לסנן ולעבור שלב? יש מקסימום/אופטימום זמן?
תני להם לפחות שבועיים ועדיף 3 שבועות. אין חוקים נוקשים, הפרי צריך להוציא כמה שיותר טעם ולא להרקב. הצבע ישתנה לזהוב וזה בסדר כחלק מההתחמצנות.
הטעם צריך להיות חמוץ, אבל לא קשה על הלשון, חמוץ נעים. ואז אפשר לסנן, לסחוט ולהמשיך לעוד כמה שבועות.
התססות מהסוג הזה דורשות תחושות בטן והקשבה, אבל הזמנים שאני מציע כאן הם בסיס טוב וכדאי להצמד אליו בפעם הראשונה.
היי גל, שאלה שבטח אתה תדע :) אני רואה בסרטוני יוטיוב של סין וקוריאה שהם משתמשים במה שנקרא plum sauce. אני רואה שחלקם מכינים משזיפים ירוקים אבל לא הצלחתי להבין מה זה, למה משתמשים בזה, ואיך מכינים את זה. הפוסט הזה העלה לי את המחשבה הזו כי נראה לי שהם עושים פשוט חומץ שזיפים אבל זה לא נראה ככה! מה אתה אומר?
היי, אני לא מבין שום דבר במטבח הסיני, אולי זה דומה לטקמאלי הגיאורגי, אבל אין לי מושג כדי לעזור
עשיתי סיבוב שני של חומץתפוחים והפעם יצא יותר חמוץ. האמא צומץ התפתחה בקרקעית, לא למעלה.
בשתי הפעמים התקשיתי להחליט מתי להפסיק ולבקבק. החומץ הראשון יצא חמוד אך חלש, לא יודעת אם פיספסתי את הפיק או שעצרתי לפניו. כך או כך ממש כיף להכין, ויצא טעים! תודה
אי אפשר לתת זמנים כי לכל חומץ, גם מאותו סוג פרי, יש חיים משלו. הדרך הכי טוב היא פשוט לטעום ולהרגיש. עם הנסיון מתחילים להבין מהי נקודת הפיק. הסגנון כפרי וגס, גם בתהליך וגם בתוצאה, אז צריך לשתף עם זה פעולה
תודה! הכנתי חומץ תפוחים לפני חצי שנה (ממדריך פחות מפורט) ושכחתי ממנו. יש בו עכשיו משקע מעונן, לא מוצק בהיר שכזה. מה זה בדיוק? והאם לסנן, לערבב או לצרוך כמו שזה?
מה יקרה אם בטעות כיסיתי את הפירות במים רותחים שלא הספיקו להצטנן?
זה לא אידיאלי, יכול להיות שהם הרגו חיידקים טובים שנמצאים על התפוח. מאמין שעדיין יהיה בסדר, צריך לערבב כל יום וכך להכניס חדשים
בא לי לנסות! אפשר להתחיל עם תפוח אחד ולהוסיף כל פעם קליפות וליבות של תפוחים אחרים לאותה צנצנת?
כן, אבל רק במהלך השבוע הראשון.
עדיף להתחיל עם חצי צנצנת לפחות ולא תפוח אחד ולהוסיף עם הזמן.
היי אחרי תהליך הסינון שבועים ו
הטעם מאד חלש וגם השכבה למעלה לא ממש צמיגית (אמא)האם יש סיכוי שהטעמים יתפתחו או שהתהליך נעצר
תודה
יש לי על השיש חומץ תפוחים בתהליך, התחלתי לפני קריאת המדריך שלך…
לפני כן הכנתי חומץ אפרסמונים- מ ה מ ם!! (הצלחה של מתחילים… :) )
לגבי חומץ התפוחים שבתהליך- שאלה-
ב-3-4 ימים ראשונים ערבבתי כל יום ואז הפסקתי עם העירבוב.
חלפו מאז כמה ימים לא מעורבבים.
האם נכון להמשיך לערבב מהיום שוב?
למשך איזו תקופה בערך נכון לערבב?
תודה!!
יעבוד גם עם ירקות? מלפפון עגבניה וכאלה?
כנראה שכן, אבל הטעם הפירותי מתאים יותר. הכנתי חומץ מסלק, סלרי, גזרים וכו׳. שווה לנסות, או אפילו לשלב
כתבת "הזהרו לא להשאיר אותו פתוח יותר מהגבול הזה, כי כשהסוכר אוזל לגמרי, לא נוצר יותר אלכוהול, והאמא חומץ עוברת לצרוך את החומץ עצמו. רמת החומציות תרד עד שהוא יהפוך בחזרה למים, טעימים, אבל חסרי עוקץ".
תוהה לגבי זה כי הרי חומץ בלסמי מתיישן בחביות עץ בין 10-20 שנה. איך שם החומץ לא מאבד מהעוקץ שלו? בהתחלה חשבתי שזה מתיישן בתוך חביות עץ סגורות, אבל ראיתי סרטונים ביוטיוב שהיישון הוא בתוך חבית עץ עם פתח בחבית אותו מכסים בבד (ז"א חמצן כל הזמן נכנס). מאד מסקרן אותי איך החומץ עדיין נשאר בטעם של חומץ אחרי כל כך הרבה שנים. ידוע לך משהו בנושא?
שאלה מצויינת, לא הכרתי את שיטת היישון של הבלסמי ונשארתי לתהות לגבי זה. אין לי תשובה לגבי זה אבל סקרנת אותי לבדוק.
ספר כשיהיו תובנות…
ורק כאנקדוטה, החלטתי לנסות להכין "בלסמי" בגרסת הענבים שלי ובאופן זריז יותר מעשר שנים…. אבל זה לא הצליח. מיץ הענבים שסחטתי לא הצליח להצטמצם לסירופ גם אחרי 40 שעות (והכל בטמפ' של 30 מעלות). בסוף העברתי הכל לצנצנת ומחכה עכשיו שיהפוך לחומץ רגיל
היי עוקבת אחרי המתכון (תודה!)
כבש שבוע התפוחים יושבים על השיש בצנצנת עם מים וקצת סוכר. מערבבת כל יום , אין שמש ישירה.
אשמח לדעת האם זה תקין שהנוזלים של התפוח כל כך סמיכים. מניחה שכל הפקטין בעצם יצא החוצה אבל זה ממש רירי.
בנוסף, האם יש לך נסיון עם חומץ הדרים? האם התהליך זהה?
היי.. תקין שלאחר שבוע חומץ התפוחים צמיגי/רירי/סמיך מאוד?