המרקם שלהם מזכיר הכלאה בין מעצור דלת לכרית, והם מגיעים בטעם המפתה של מי בישול אורז, אני רואה את ההתלהבות שלכם עד לכאן, אבל זרמו רגע.
היפנים שלא מחבבים מתוקים משתגעים ממש על הכופתאות האלה ומכבדים אותן באופן שקשה למתבונן מהצד להבין. כתייר לא התחברתי לאכילת כדורי טניס והפקת קולות הנאה, עד שטעמתי שיפוד יוצא דופן בחנות מתמחה בטוקיו, ועל הספסל ממול שיתפתי רגעי אושר עם עוברי אורח חשדנים. שם הבנתי על מה המהומה סביב המרקם המוזר והטעם המתוק-מלוח והתחלתי להתעמק. אני רוצה לחלוק איתכם את החוויה, אולי תאהבו, אולי תעשו לי אנפרנד. לא יודע. לפחות תכירו ממתק מהצד השני של הכדור.
דנגו – מתכון בסיס
מה צריך
–
200 גר׳ (2 כוסות) קמח אורז דביק
כף סוכר לבן
160 מ״ל (2/3 כוס) מים חמימים
–
איך עושים דנגו?
כמו קובבות. מערבבים קמח ומים.
צריך להקפיד רק על דבר אחד חשוב – לעבוד עם קמח אורז דביק שעשוי מטחינת אורז מזן מוצ׳יגומה. (אותו אורז שחובטים בו כדי לייצר מוצ׳י. בצק יפני בעל טעם ומרקם זהה לדנגו)
ביפן יש כמה ברנדים פופולרים, בעיקר shiratamako, אבל למישהו כנראה לא היה מספיק חשוב שתוכלו להשיג אותו בארץ. ובכל זאת, מצאתי מקבילות תאילנדיות שעבדו בהצלחה. חפשו בחנויות המזרח קמח שכתוב עליו – glutinous rice flour (מלשון דביק, לא בגלל גלוטן). אם תשתמשו בקמח אורז רגיל תקבלו קניידלך וכיור חסום.
במתכון הזה נשתמש במים (מבוסס על הכלאה בין Just hungry וזה שלמדתי מהמורה שלי ליפנית), אבל יש גרסאות שמחליפות את המים בטופו משי ביחס של אחד לאחד עם הקמח (זה למשל, או של הגברת המוזרה עם הכלב המדבר). ניסיתי, זה עובד נהדר, אבל התוצאה די דומה ואני מציע את הפתרון הזמין והזול יותר.
קמח לקערה, וסוכר איתו. בהרבה מתכונים לא ממתיקים את הכדורים, אני חושב שצריך להכניס בהם קצת עניין.
מוזגים שליש מהמים, ומערבבים בידיים עד שמקבלים מרקם פירורי. לא משהו להתגאות בו, אבל רגע.
מוסיפים את שאר המים בהדרגה, ותוך כדי ערבוב. זה נראה כאילו אני מסתלבט עליכם, אבל בסוף זה יצליח. תקבלו כדור גבס במרקם לא אלסטי. כלומר כזה שנשבר כשבוצעים אותו. אם אתם לא מצליחים להגיע אל הכדור הזה, תוסיפו עוד כפית מים. לטמפרטורת החדר ואיכות האורז יש השפעות מסויימות על המרקם אז אפשר לתקן.
יפנים אומרים שהבצק צריך להיות במרקם של תנוך אוזן. כאלה הם.
מחלקים את הכדור לשניים שלוש פעמים. כלומר 2, 4, 8. ואז כל חלק מכדררים ל3 כדורים. סה״כ 24.
תכינו קערת מים קטנה, ושמרו על קצוות אצבעות רטובות, זה יסייע מאד לכדרר.
בישול
מרתיחים מים, וזורקים את הכדורים אל הסיר.
תוך מספר דקות הם יצופו, לא לגעת!
נותנים להם להתבשל עוד דקה וחצי עד שתי דקות.
שולים את הכדורים ומעבירים אל מי קרח. טדאם.
יש לי דנגו. מה לעשות עם זה?
אין דרך אחת לאכול דנגו. בבסיסם הם דביקים ומשעממים אבל התוספות מרימות למעלה. בפסטיבלים צולים אותם על גריל בצירוף של רוטב קרמל מלוח (מתכון מיד), בקיץ מחביאים אותם בגביעי גלידה וקינוחי קרח מגולף, בחורף הם צפים בדייסת שעועית ומחממים את הבטן, פריחת הדובדבן באביב היא האות לחגוג עם דנגו בצבעי ירוק-לבן-ורוד (שזכו לאמוג׳י הפופולרי). ובסתיו הם מוגשים נייטראלים ב״צוקימי״, יום הצפייה בירח, ובפשטותם משקפים את מראה הלבנה. גם הגרסה הזו, מחשיבתה הרבה הונצחה באמוג׳י הזה שאין לכם מושג מה לעשות איתו.
נסו לחשוב על ניוקי יפני, זה לא עובד לבד, אלא עם רוטב נכון.
הגירסה האהובה עלי היא מיטראשי דנגו, שהוא רוטב קרמל סמיך בטעם סויה, זה בין מלוח לטעים לגן עדן. אני מודה שלא הצלחתי לשכנע את כל מי שסביבי להשתמש במילה טעים כדי לתאר אותו, אז צרפתי עוד כמה ציפויים להרפתקנים שבניכם. אני ממליץ להתחיל עם המיטראשי והשומשום השחור, ואחר כך לגלוש למסורתיים יותר.
1. みたらし団子 – מיטראשי דנגו
מרשימת המלאי הצנועה הזו מפיקים רוטב דמוי קרמל מלוח שלא טעמתם שום דבר דומה לו.
4 כפות סוכר
4 כפות מים
כף סויה
כף מירין (בר השמטה אם אין)
כף גדושה קורנפלור + כף מים להמסה
מעבירים הכל לסיר קטן מלבד הקורנפלור ומבשלים עד שהסוכר נמס.
בינתיים מערבבים בקערית את הקורנפלור והמים עד שאין גושים (אני ממולל אותם באצבעות), ומוסיפים אל הסיר תוך כדי בחישה נמרצת.
ממשיכים לערבב עוד מספר דקות על חום גבוה שמזרז את הפיכת הנוזל לצמיגי.
אין מרקם ספציפי שצריך להגיע אליו. יש כאלו שהם נוזליים כמו דבש, ואחרים מוצקים כמו ריבת חלב. שולטים על זה באמצעות כמות הקורנפלור, ובגירסה הזו הוא יוצא בדיוק לטעמי. עוד כפית קורנפלור תהפוך אותו למשחתי ממש.
המרקם הסופי יווצר רק כשהנוזל מתקרר.
צולים
הטקס מחייב אבל אפשר לדלג על זה (לא כדאי!).
אם יש לכם את הרשת הזו שהבטחתם לעצמכם לקלות עליה חציל יום אחד, תוציאו אותה (במגירה השלישית, מתחת לפומפייה, הפותחן והכף המוזרה). שימו על להבה רחבה, שפדו שלושה כדורים על שיפוד במבוק וצלו על אש נמוכה עד שהמעטה החיצוני יהפוך לפריך וחרוך מעט.
אין רשת? אפשר לקבל ציפוי פריך גם על מחבת טפלון.
מורידים מהאש, מורחים את המיטראשי (או פשוט שופכים, זה סבבה) על הכדורים, והיי, עשיתם את זה.
שיפוד מיטראשי דנגו להתגאות בו.
2. 黒ゴマ団子 – קורו גומה דנגו
בעברית, דנגו שומשום שחור.
טוחנים במטחנת קפה או מעבד מזון: 2 כפות שומשום שחור ו2 כפות סוכר חום לאבקה גרגירית. מוסיפים חצי כפית קורנפלור ושומרים בצד.
מדלגים על שלב ההעברה למי הקרח, ומוזגים את האבקה על הכדורים מיד כשהם יוצאים ממי הבישול. מעט המים החמים שעליהם ימיסו את הסוכר ויהפכו אותו לנוזל שחור ומפתה שאתם הולכים להפוך לחבר טוב שלכם. (יפנים מפדרים איתו פנקייקים!)
זה טעים באופן לא חוקי.
3. ずんだ団子 – זונדה דנגו
אדממה זה חטיף נהדר כשרעבים ורוצים להשאר ככה. הגירסה המרוסקת שלהם היא כבר קטגוריית נישה ששמורה לסבתות יפנית מהעיר סנדאי. המתיקות שלו עדינה במיוחד ועיקר הפוקוס הוא על טריות הממרח. ההכנה סיזיפית ושמורה להרפתקנים וסבתות בנשמה.
מחלצים את הפולים מכוס של תרמילי אדממה. בלחיצת שתי אצבעות מושכים את הקליפה החצי שקופה שעוטפת אותם. כן, אחד אחד.
קצת סוכר (כפית נניח), טיפונת מלח, וכותשים עד שמקבלים רסק.
נראה לי שאפילו סבתות משתמשות במעבד מזון, גם לכם מותר.
מגישים רק על כדורים קרים.
4. きな粉団子 – קינאקו דנגו
המורה שלי ליפנית, מגומי סנסיי, מפתיעה אותנו לפעמים בשיעורים עם דנגו שהיא מכינה בתוספת האבקה הפלאית הזו.
היא עדיין זרה מאד לחיך הישראלי, ובלתי אפשרי להשיג אותה בארץ אלא בייבוא מיפן או להכין לבד. אם הנחתם עליה את היד, ערבבו 1:3 עם אבקת סוכר, וזרו על הדנגו, כשהם חמים או קרים.
אבקת קינאקו מכינים מקליית פולי סויה וטחינה שלהם לקמח. יש לו טעם שמזכיר מאד שקדים וחמאת בוטנים, ואם מוסיפים לו חלב סויה מקבלים שייק שאפשר לקנות את נשמתה של מאיה באמצעותו. אפשר גם להכין לבד בבית, עדיין לא ניסיתי.
5. אנקו דנגו – あんこ団子
על הממרח הזה כתבתי בעבר, וגם הוא טעם נרכש שלומדים לאהוב בביקורים ביפן. מי שמתגעגע, יכול להכין לפי המתכון שפה ולמרוח בשכבה נדיבה על הכדורים.
הוא עשוי משעועית אזוקי וסוכר, נתוני פתיחה מוזרים, אבל יש לו טעם שמזכיר ערמונים ותמרים, ויכול להשתלב בכל מקום שבו הייתם דוחפים שוקולד.
עד כאן. אני מציע להתחיל עם המיטראשי והשומשום שהם הכי נגישים לנו, גם בחיך.
מסורתית, כל הוריאציות מוגשות בדרך כלל לצד תה ירוק.
ועוד מילה על אחסון
אחרי שמכינים את הכדורים, אפשר להקפיא אותם לפני הבישול, בשכבה אחת בקופסת פלסטיק. כשרוצים לבשל לא מפשירים אלא זורקים לסיר החם ישר מהמקפיא.
אחרי בישול, אפשר לשמור אותם גם כן בהקפאה עד שבועיים. מפשירים לטמפרטורת חדר ומחממים במיקרו.
אם רוצים לשמור אותם אחרי בישול למשך כמה שעות, פשוט משאירים במי קרח.
38 תגובות
כתבו תגובה
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
קראתי בשקיקה. כמה מרתק לקרוא על מאכלים רחוקים שאי אפשר בכלל לדמיין את טעמם. תודה!
ואווו תמשיך!!!!
בא. לי. הכל.
(חושבת שחזרתי מיפן אדם אחר. אני כבר לא יודעת מי אני)
מדהים. תענוג לקרוא! עכשיו רק נותר למצוא את החומרים במתכונים ..
מרתק, תמיד מעניין פה. אריגטו גוזיאימס
אפשר לקנות אורז דביק
http://gojapan-israel.ocnk.biz/product/126
זה בדיוק מה שכתבתי, שאפשר לקנות מתוצרת תאילנד. זה לא אותו אורז, אבל התוצאה דומה.
זה בדיוק מה שכתבתי, שאפשר לקנות מתוצרת תאילנד. זה לא אותו אורז, אבל התוצאה דומה.
מסוג המאכלים שאני מגלה רק דרכך. איזה כיף לקרוא
נשמע ממש מגניב ואני לגמרי מתכוון לנסות
אוי כמה אני מתה על זה! אני חולה על המרקמים היפנים המוזרים. ונראה לי שטעמתי את הרוטב החום וחשבתי שזה קרמל מלוח… עכשיו אני מבינה למה היתה לו גם תחושה של טעם יפני.
קרמל עם רוטב סויה נשמע כמו משהו שחייבים לנסות. ואבקת שומשום שחור טחונה עם סוכר חום. וקינאקו ראיתי בהרבה מתכונים יפניים והלוואי שהיה ניתן להשיג בארץ.
פחות בקטע של הקניידלך במרקם תנוך אוזן האלה, אבל כשהייתי קטנה סבתא שלי היתה מכינה לי אטריות (לא היתה אז פסטה. סתם איטריות) עם קקאו וסוכר, פרג וסוכר או אגוזים טחונים וסוכר – ומרגרינה. זה היה גנעדן. עכשיו הכי בא לי לנסות כל אחת מהתוספות האלו של הדנגו על איטריות מבושלות. בלי מרגרינה.
גם לי האטריות האלו מוכרות. אבל זה מזכיר לי צלחות פלסטיק וריחות קשים של גן ויצ״ו.
אני איתך בזכרון :) לכי על השומשום השחור.
הכתיבה שלך פשוט מרתקת
ממש הרגשתי את הטעם תוך כדי קריאה
תודה
היי גל יצא ממש מוזר, יש לזה מרקם של מסטיק מוזר………………………
לא יודע אם הייתי משתמש בתיאור הזה, אבל כן, הכדורים צריכים לצאת רכים, ״מושים״ ומעט אלסטים. צריך לזכור שהתוספות עושות את הטעם, לבדם הם משעממים – אני ממליץ להתחיל עם השומשום השחור הטחון שהוא הכי קל ואחד הטעימים.
בין מעצור רגל לכרית זה לגמרי פיתוי אבל המרקם הזה בעיני, יותר מכל, פשוט ממכר. בכלל כל מה שעשוי מקמח אורז דביק מדביק אותי. פוסט מצוין!
כתיבה מעולה ומפורטת
אם אני טוחן אורז לסושי זה יעבוד?
כנראה שלא, את הקמח מכינים מזן אורז אחר שמכיל יותר עמילן. אתה כנראה תקבל תוצאה בצקית ולא אלסטית (אבל באותו טעם)
אפשר מתכון למוצ׳י הירוק המושלם שמצופה באבקת סוכר ובמילוי אנקו?
תודה, הכנתי עם הבן שלי, יצא טעים אבל קצת קשה מבפנים…הבישול לא היה מספיק? הכדורים היו גדולים מדי? או שככה זה….
אם יצאו לך 24 כדורים מאותה כמות רכיבים אז הם לא היו גדולים מדי. כנראה שהבישול לא היה מספיק והחום לא הגיע למרכז. הקפדת לחכות דקה וחצי אחרי שצפו?
עשיתי את המתכון אבל הבצק יצא לי ממש דביק והוא נדבק לידיים ולא כמו שאמרתה שיהיה. למה זה קרה? תודה מראש.
השתמשת בקמח אורז דביק כמו בתמונה? במקרה כזה אפשר להוסיף עוד קצת קמח עד שמגיעים למרקם הפירורי. הכנתי את המתכון די הרבה פעמים והכמויות מדודודת ותמיד עבדו, כך שאם לא קשה לי להבין למה זה קרה.
הכדורים אמורים לצוף ולא לשקוע חזרה? כי זה לוקח מלא זמן.,
כן, מבשלים ממש כמו פסטה, וכשהם צפים מחכים עוד 2 דקות.
הם מתבשלים די מהר, מעריך ש5 דק׳
קישרתי בפוסט אל וידאו שמדגים את זה – https://www.youtube.com/watch?v=9Y4GaoKIvaY
הי!
מתכוונת להכין האנאמי דנגו בימים הקרובים כי הגעגועים קשים, תודה רבה על המתכון :) האם הסוכר רלוונטי גם לדנגו כזה, בלי תוספות, או שלדעתך כדאי להוסיף קצת?
המוני תודות :)
לדנגו שאוכלים לבדו (וזה הרבה פחות מוצלח לדעתי) צריך להוסיף קצת סוכר, אחרת הוא משעמם.
יש כאלו שמוסיפים תמצית דובדבן (או ורדים) ומאצ׳ה לכדורים הירוקים והורודים בשביל טעם.
גם הדנגו מסוכן לאכילה כמו המוצ'י אם לא לועסים אותו טוב?
כן, כמעט אותו הדבר. באופן כללי הוא יותר נוקשה ופחות אלסטי.
מדליק.
אולי תכין גם קרק אורז יפני – senbei? ראיתי שמשתמשים באותו קמח אורז דביק
https://www.youtube.com/watch?v=W8417GlMqB4
אריגטו.
ניסיתי להכין כבר כמה פעמים ובכל פעם מחדש הכדורים יוצאים קשים באמצע אף על פי שאני מבשלת אותם המון זמן. לא מצליחה להתגבר על זה :( אפילו שבישלתי במים רותחים 20 דקות והם צפו המון זמן.
זה ממש מוזר, אני לא מצליח לחשוב על שום דרך שזה יקרה. 20 דקות הם משך זמן מטורף ממש…
באיזה קמח השתמשת?
הכנתי את הדנגו הזה שכבר שבוע אני חולמת עליו.
זה מוזר אש. ההכנה דיי קלה ברגע שהבנתי מה יחס המים-קמח (ניסיון ראשון יצא לי מסטיק אורז) אבל בסופו של דבר זה היה מן כופתאות לעיסות חסרות טעם. מה שכן, הרוטב מיטראשי מטורף. זה טעים ממש ומראש הכנתי כמות כפולה אז נשארה לי צנצנת קטנה. תוהה איך להשתמש בזה.. בטח יהיה טעים על פנקייק :)
תודה תודה תודה! כל כך התגעגעתי והיה קל להפליא! כמות המים שלי הייתה הרבה יותר גדולה מהרשום אך יצא מושלם!!!
קניתי בדיוק את אותו קמח ואני היום מכינה מיטראשי, קורו גומה, זונדה והאנאמי דנגו (האנאמי דנגו זה הדנגו של פריחת הדובדבן)