יוצאי מצרים אני כועס עליכם מאד. מה חשבתם לעצמכם כשהחבאתם את הדבר הזה מכולנו? ככה באמצע החיים אני צריך לגלות שיש לכם תבלין סודי שאתם שומרים לעצמכם?
למי שחי כמוני מתחת לאבן בעשורים האחרונים, אני רוצה לעשות היכרות זריזה עם הדואה, תערובת תבלינים שיהודי מצרים שכחו לספר לעולם כמה היא טעימה, וברגע שנכנסים לזה, היא קראק אמיתי. כדי להכין אותה צריך שומשום, כמון, גרגירי כוסברה וסבתא מצרית, את כולם אפשר למצוא בחנויות תבלינים. ההכנה היא עניין של כמה רגעים והתוצאה תערער את שגרת ארוחות הערב שלכם. אז כן, זה פשוט לא הגיוני שלא תהיה לכם כבר השבוע צנצנת כזו במקרר, ודירבאלק, אני עושה בדיקה.
כשניסיתי לשחזר אותה בבית עקבתי אחרי כל מני מתכונים מהרשת, אבל גיליתי שאין שניים זהים, כל אחד הציע יחס שונה לגמרי בין הכמויות והרגשתי שאני הולך מסביב במקום להסגר. עד שיום אחד, שיחה מקרית עם הדס יקירת המדור, הובילה אל סבתא שלה, סבתא גבי, שהעבירה לי את המתכון האישי שלה עם הבאלנס המושלם. לי נשאר רק לתרגם קילוגרמים למידות של מטבח שפוי, ולספר לעולם על הפלא הזה.
מה צריך?
–
100 גרם שומשום
50 גרם גרגרי כוסברה
25 גרם זרעי כמון
50 גרם בוטנים או אגוזים אחרים (כמו מלך או לוז) לא קלויים
רבע כפית מלח גס
–
לעבודה!
קולים
מתחילים בקלייה מהירה של כל אחד מהרכיבים בנפרד על מחבת רחבה. הטעם נמצא בשומן, והחום משחרר אותו.
אני לא רוצה להכנס לזמנים מדוייקים כי אני מעדיף לסמוך על התושיה שלכם. צריך להשחים מעט ולדאוג שלא ישרף. לשומשום זה לוקח בערך 5-6 דקות, לכוסברה ולכמון 1-2 דקות, ולבוטנים 3 דקות. שימו עין.
(את הבוטנים אפשר להחליף בפיסטוקים, אגוזי לוז, שקדים או כל מיקס בניהם)
הבית מריח כמו קליית חממה ועובדים לשלב הבא.
שומרים בצד שתי כפות מהשומשום הקלוי, ואת כל השאר מעבירים למעבד מזון.
טוחנים
בפולסים עדינים עד שמקבלים תערובת גרגירית. אל תגיעו לאבקה ממש.
משמעות השם דואה קשור בפעולת הטחינה הידנית במכתש ועלי, וכמובן שאני לא שולח אתכם לעשות דברים מוזרים כאלה כי עדיף לישון צהרים, אבל אני מציין את זה כדי שתזכרו שהמיקס צריך להיות מעט מחוספס, כי מאבקה דקיקה הטעם יברח מהר.
מוסיפים את המלח ואת מעט השומשום ששמרתם בצד. מערבבים וזה מוכן. הריח ירגיש לכם כאילו הרגע פתחתם ביסלי פלאפל.
שימו בצנצנת ואחסנו במקרר.
איך אוכלים דואה?
זה נראה שלכל יהודי מצריים יש זכרון קולקטיבי של פרוסת לחם עם חמאה ועליה שכבה נדיבה של דואה. תפסו אחד כזה לשיחה וצפו בעיניים שלו מתגלגלות אחורה כשהוא מתאר את העונג. אז בהחלט חמאה וגבינה זה כיוון מעולה, והיא תשתדך לעוד כיוונים שמנמנים, למשל אבוקדו וראיתי אפילו מתכון לסלמון אפוי עם קראסט דואה. גאוני.
ככל שמתחתי את השימושים, גיליתי שהדואה היא שלוחה דרומית לזעתר מהגליל. לכל מה שהוא מתאים גם היא תשתלב ותוסיף את הגוון המדברי שלה.
אני לדוגמא, מתוך התמכרות גמורה, מעביר כל ארוחת ערב מול קערת סלט חתוך גס, עם המון טחינה ואבקת הקסמים הזו מפוזרת מעל. המיקס הזה מזכיר טעם של מנת פלאפל טרייה.
אבל בואו נשים את זה על השולחן, הדרך הכי טובה לחוות דואה היא להרחיק כל נותני טעם אחרים ולהנות ממנה עם לחם. טבילה עמוקה בשמן זית, ואז ניגוב בצלוחית דואה גדושה. אם אתם ממש זורמים איתי, תוסיפו כמה שפריצים מפלחי לימון על הלחם הטבול. זיקוקי דינור.
בונוס – פיתה במחבת
את הפיתה השטוחה שבתמונות הכיר לי מיקי, שאיתה הוא בכלל אוכל את השוארמה טופו. אימצתי אותה גם למתכון הזה. זה די פריסטייל – אני מערבב כוס קמח עם מעט מים, ולש עד שמתקבל כדור שאפשר לעבוד איתו.
משטחים את הכדור על משטח מקומח, הצורה לא ממש חשובה העיקר שיהיה דק.
מרימים את הבצק ומניחים על המחבת הכי גדולה שחוממה מראש. כדאי לשים מעט שמן זית בשביל הטעם והחריכה הנעימה, וגם לפזר עוד מעט שמן זית לפני שהופכים צד.
תוך 10 דקות בערך זה מוכן, וכשהיא מתקררת אפשר לקרוע בידיים ולטבול ברעבתנות.
זה בצק נוקשה בלי שמרים והתפחה, אז הפיתה לא יוצאת רכה כמו לאפה, אבל עם הפשטות שלו אי אפשר להתווכח.
———————–
לגזור ולשמור
———————–
קולים את כל הרכיבים בנפרד על מחבת יבשה
שומרים בצד שתי כפות מהשומשום
טוחנים הכל יחד לתערובת גרגירית (לא יותר מדי!)
מוסיפים מלח ואת השומשום שבצד
מאחסנים במקרר
אוכלים על לחם עם גבינה, סלט עם טחינה, או פשוט טובלים בשמן זית ואז בצלוחית דואה.
77 תגובות
כתבו תגובה
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
הצפת בי געגוע למשהו שנשכח מזמן היינו אוכלים את התבלין הזה בשבועות אצל דודה מרוחקת שנפטרה מזמן. לא הכרתי את השם שלו, אבל זיהיתי מיד לפי התיאור, אני כמעט בטוחה שזה זה. אכין בקרוב ואולי אזכה להינות שנית. תודה!
דואה מימי ילדותי מאכל אהוב
חחחח בבית ספר יסודי התחלפתי בסנדוויצים עם תלמידים עשרים הם קיבלו חצי פיתה עם גבינה ודואה ואני קבלתי מה שלא קבלנו בבית לחמניה עם פסטרמה או נקניק…. אז מחשב סנדוויץ' רק של עשירים….בחוש המסחרי שיהיה לי החלטתי שאין יותר החלפות והתחלתי למכור חצאי פיתה עם גבינה ודואה…. כמובן שחוש המסחרי שלי עזר לי בהמשך חיי……נובטלגיה
אהלן .המתכון שלי דומה.במקום בוטנים זרעי פשתן.להלן הכמויות למטחנת קפה:4 כפיות כוסברה,4 כפיות כמון,כפית זרעי פשתן ,קמצוץ מלח גס,קמצוץ שבבי צ"ילי.טוחנים הכל יחד ואז מוסיפים 3 כפות שומשום וממשיכים לטחון.שומרים בשקית ובתוך צנצנת בראון סגור.איך אוכלים?עם כפית בתוספת שמן זית.הורי יוצאי מצרים
דואה! אני חייבת לנסות להכין את זה!
סבתא שלי האהובה הייתה ילידת מצריים , אבל לא ממש חובבת בישול (ואכילה), אז דווקא אוכל מצרי פחות הכרנו,(אבל סבא בישל מעולה את מאכלים ספרדיים מסורתיים אחרים למזלינו) אבל זכור לי במעורפל שהיא אמרה פעם משהו על דואה שהיו אוכלים על לחם ושזה היה מעדן. שכחתי מזה ועכשיו נזכרתי אז – תודה!
אוהבת ממש את הבלוג שלך: יצירות מקוריות ומעניינות, כתיבה ועיצוב משובחים והסברים ברורים.
הלימון הכבוש יצא לי להכין כמה וכמה פעמים, המדוזה קצת הרפתקני מידי בשבילי אנסה בקרוב מתכונים נוספים
תיקון קל מסבתא מצריה אחרת, אצלה אכלתם לפני שנים ברווז…זוכר?
ובכן, עדיף להשתמש בשומשום מלא ולא לבן. אין צורך להחזיק במקרר. העיקר צנצנת סגורה הרמטית. ד"ש חמה לאורן, רותי
רותי יקרה! בוודאי שזוכר
וגם את רגלי הצפרדע :)
תודה על העצות, אורן התרגש ומסר אהבה גדולה בחזרה
נשמע מרתק ובא לי לנסות אבל… אני מתעבת כוסברה, ברמת של לא יכנס הביתה. מה לשים במקום?
אל חשש. לגרגירי אין קשר לטעם של העלים, גם שונאי כוסברה (ואני מוקף בהם) אהבו את זה מאד.
אי אפשר להחליף אותם ואין צורך, הבטחה.
תודה.מעולה.מזכיר טעם של פעם
מת על זה! ואני אפילו לא מצרי!
אילן
אנחנו מצרים ואני מתה על דואה… אמא שלי מכינה ומחלקת (שווה השווה – שלא תהיינה בעיות) בינינו האחים…..
אז שתדע שהשומשום צריך להיות שחור….
וביצת-עין – טובלים לחם בצהוב ואז עם כל החלמון טובלים בקרית השואה וישר לפה.. אמאל'ה כמה טעים ואל נשכח -בריא מאוד מאוד !!!!
תיקון מלל לתגובה שלי – (המתקן שגיאות החליט ש"קערית הדואה" לא ממש נראה לו…. והוא תיקן ל"בקרית השואה") 😞
אז ביצת-עין עם לחם טבולה בקערית-דואה…. הקיצר – מעדן !!!
תודה!!
"השומשום צריך להיות שחור"
כוונתך להשתמש בשומשום שחור?
או לקלות את השומשום הרגיל עד שיתכהה מאד?
מצרייה משני הצדדים. מכורה לדואה :-)
גם אנחנו אוהבים מאוד
כמו אגרוף לבטן המתכון הזה. דמעה בצד העין וזכרונות מסבא שהיה מכין. שבת בבוקר, לימונדה ופיתה עם דואה וגבינה לבנה על השולחן עם המפה הכתומה.
תודה! שולחת לכל הבני דודים
תבלין מדהים! ניתן גם לקנות אותו מוכן בלוינסקי.
תבלין מדהים! ניתן גם לקנות אותו בלוינסקי.
אתה משורר ומדען של אוכל, נפלא. מסתמכת על הבטחתך שגרגרי כוסברה הם משהו אחר, אל תכזיב! כוסברה זו סכנה
מכורה מילדות… תודה על המחקר! נראה ממש אפשרי! והכי טעים זה על פרוסה עם קוטג', יאמי ????
רצתי לשאול את סבתא. ביי.
נראה נפלא וינוסה בקרוב מאוד! תודה ????
שאלה.. למה בעצם את זרעי הכמון והכוסברה לא לקלות ביחד? לוקח להם בערך אותו זמן והם בגודל דומה..
יצא משגע, הכי זעתר של מדבר. פתאום פריכית אורז עם קוטג׳ הפכה למשהו נחשק :-)
איזה כיף שחזרת!
אתה פשוט נפלא! כיף שחזרת ותודה על המתכון.. הוא נראה נהדר וינוסה על הסלט עוד הערב :)
אכן מתכון גאוני. תודה. רק אוסיף לטובת הקוראים העתידיים שמיד לאחר ההכנה הטעם מאד חזק ואני ממש נרתעתי מהטעם והתבאסתי אבל אחרי כמה ימים במקרר הטעם החזק התנדף ואני מוסיפה את זה לכל דבר בערך ממש טעים
גל היקר
מהשוטטות שלך במתכונים השונים וכו- יצא לראות תחליף לבוטנים? אלרגיים וכו
קלי קלות, ותרו עליהם לגמרי. או שימוש במקומם אגוזי לוז, פיסטוק, פקאנים או שקדים.
ובאותה הזמנות, אני דוחף את חמאת הבוטנים המזוייפת מגרעיני חמניה. כדאי מאד להכיר
https://www.ptitim.com/sunbutter
לא אמרנו כי לא חשבנו שזה כזה גליק.
סבתא היתה מכינה והיה קבוע בצנצנת. שמים על לחם. עם מרגרינה. חמאה לא היה בבית.
עכשיו, לאור ההתלהבות, אני צריך לברר את המתכון המשפחתי אצל הדודה (שהוא, כמו שהבנתם, שונה ממשפחה למשפחה).
הפיתה הגאונית על הגז מאוד דומה להכנה של צ'פאטי (פיתה הודית/נפאלית), רק שבצ'פאטי מסיימים לקלות כמה שניות מכל צד ואז מניחים על אש גלויה והפיתה מתנפחת ונעשית רכה ועם טעם של סאג'.. טעיםטעים
בעלי מצרי. מכורה לדואה. המצרים לא אוכלים חמאה. מורחים בדרך כלל על טוסט עם גבינה.
הכנתי כבר מספר פעמים, פשוט מעולה וסוגר פינה (ובתור טבעונית למצוא לשים משהו על לחם זה לפעמים פרויקט- עכשיו כבר לא:)
זרעי הכוסברה קצת מעצבנים ונתקעים בשיניים. אני מוצא את עצמי יורק אותם באובססיביות. האם זה צריך להיות ככה או שלא טחנתי אותם מספיק?
זה נשמע שלא טחנת מספיק. אפשר עדיין לתקן :)
אין, דואה עם שמן זית ופיתה חמה זו ארוחת הבוקר האולטימטיבית. בגרסה שסבא שלי מכין לרוב במקום בוטנים הוא משתמש בגרגירי חומוס קלוי. שווה נסיון. לפעמים הוא גם מוסיף קצת ג'ינג'ר יבש.
לא!!!! אי אפשר להחליף את הבוטנים בפיסטוקים, כי אז זה לא "דואה" אמיתית.
סבתא שלי הייתה מכינה את זה ואצלנו היו אוכלים את זה על לחם לבן מרוח בגבינה לבנה רגילה ומעליה הרבה דואה.
יש לנו עוד הרבה אוכל טעים ומיוחד ולצערי עם פטירת הסבתות המתכונים הנפלאים האלה נכחדים.
אני מצריה משני הצדדים ואני מכינה דואה קבוע אני מכינה כך: 2 כוסות בוטנים קלופים כוס וחצי שומשום מלא רבע כוס זרעי כוסברה. קולים כל אחד בנפרד לחר בכן טוחנים כל אחד בנפרד אח"כ מאחדים מתבלים במלח וכמון .טעים יממי.
טעים ברמות וגם כיף להכין.
לדעתי, הדואה לא במיטבה (או מיטבו?) מיד אחרי ההכנה. יום-יומיים אח"כ, הטעמים "מתאזנים" ואז זה באמת תענוג.
חברה הכינה לי צנצנת ואמרה שזה מהבלוג שלך. אז אני כאן בכדי לעדכן שהתאהבתי בדואה שלך, של המצרים. אם לא היה לא נעים הייתי אוכלת אותה עם כפית. ללא ספק עונג גדול. תודה!
יצאתי בתגובה האחרונה אנונימית אבל זו אני!
תודה רבה הילה!!
מאז שטעמתי במסעדה את התבלין מחפשת אותו נואשות..הכנתי היום והריח מ-ש-ג-ע..תודה!
בן להורים מצרים שגדל על הדואה ושבני משפחתי היתה עושה בבית ומוכרת רק לקהילה אני רוצה לחדד שהדואה הייתה הולכת חזק בשבועות . ודבר חשוב שלא ציינו בשום אופן לא לעשות דואה בשומשום לבן רק שומשום חום שנקרא שומשום מלא צבעו של הדואה חייב להיות חום ולא לבן
שחכתי עוד דבר חשוב בסוף לשים לתערובת כף פפריקה אפשר או חרפה או מתוקה אדומה
תודה על ההשקעה ומחקר. כבן לאמא ממוצא מצרי. תמיד היתה דואה בסביבה כשהייתי ילד. היום סבתא הזדקנה ואמא לא ממש בקטע של להכין (רק בקטע של לאכול) ואני מקבל את הפירורים. אז החלטתי לעשות מעשה ולהכין לבד. ובאמת נתקלתי בכמות גדולה של מתכונים. ונראה שאצלך זה עושה שכל. לחיי אספקה בלתי מוגבלת של דואה. תודה.
כיליד הארץ להורים שנולדו במיצריים גדלתי על דואה.
סבתא שלי " מדאם גבריאל " ככה כינו אותה הייתה מזמינה דואה מחנות התבלינים ויחד עם בישולים מיצריים וטורקים ( אביה טורקי בן עזרא ) , נינוחות של מג'אדרה ומטבוחה מיצרית עם דואה באויר.
תודה!
שומשום מלא או "לבן"?
לא משנה :)
מומלץ גם עם דלעת ערמונים!
אני מכין ואוכל דואה יותר מ55 שנים, בדואה האמיתית לא שמים בוטנים, העיבוד או בהון או במתחנת בשר עם נקבים קטנים מאוד, והטחינה היא במספר סבבים.
מי שמכין נכון עם היחס המתאים בין התבלינים והקליה המדוייקת מקבל עיסה שומנית המתאימה למריחה על פרוסת לחם קלוי, המהדרין מורחים על סמנה (חמאה של ימנו).
מטחנת בשר
לכל אוהבי הדואה הנה משהו שאף אחד לא הזכיר (נדמה לי שרק אני אוכלת דואה בצורה זו
חייבים חייבים לנסות :: תפזרו דואה על פלח של אבטיח מתוק ותספרו לי כמה טעים זה היה
או זה חדש. מקווה לנסות :)
אני היחיד שזוכר את הדואה במיוחד על פלחי עגבניות?
ראיתי תוכנית של חיים כהן על בישול מצרי ושם הכינו את הדואה בילדותי היה לי חבר מצרי וכמה פעמים בשבוע הוא כיבד אותי עם פרוסת לחם טרייה עם גבינה ותמיד חשבתי שהתבלין שעשה טעם טוב הוא הכמון וכך המשכתי לאכול כל השנים כשנחשפתי לדואה הבנתי שזה זה,הכנתי את הדואה עפ"י המתכון ומסתבר שזה הטעם מהילדות פשוט הציף מלא מלא מהילדות בזכות חברי דוד בנדח
תנסו זאת בחביתת ירק או בחביתה פשוטה לערבל את החומרים עם הדואה ולטגן
שימו על תפוח אדמה אפוי מעולה !!
דואה מצרית אמיתית עשויה משומשים מלא גרגירכוסברה כמון ומלח. להשחים את השומשום הכוסברה והכמון בנפרד לקרר ולטחון במכונת בשר עד לקבלת פירורים לתבל המלח.לשים בצינצנת זכוכית ולשמור במקרר.
יצא נהדר. השתמשתי בקשיו במקום בוטנים, עובד מצויין.
מתכון מושלם! הכנתי כבר פעמיים
דבר אחד רק בעייתי… סבתא מצרית לא ניתן למצוא בחנות התבלינים! :) איי, הגעגועים אין על סבתא…. בתור ילדה לא יכולתי לסבול את הריח של זה. אבל אכן הצפת געגוע עז שגורם לי לרצות לנסות, סבירות גבוהה שהיום אוהב את זה. תודה!
אני מצריה מלידה. למדתי מאימי להכין דואה . מעולם לא הוסיפה בוטנים. היחס בין הסומסום לגרגרי הכוסברה יתנו את הצמיגות הרצויה . כמויות שוות הדואה תצא פחות שומנית . יחס של 100גרם כוסברה ל150גרם סומסום תיתן ממרח יותר שומני . זה תלוי בטעם. לאחר שטוחנים מוסיפים מלח, כמון ואפשר מעט פלפל אדום חריף יבש . מוסיף פיקנטיות…(שטה)
דואה או דוקה במצרית זה "לכתוש "כלומר לכתוש תבלינים יחד בכול אזור במצרים אנשים עושים את זה אחרת .
המתכון שמוצע פה היה מצויין .תודה
ניסיתי והתמכרתי. וכמה שאלות יש לי….
1) כל מי שהציע פה גרסאות קולה את כל הרכיבים? גם את הפשתן? גם את הפפריקה?
2) יש לכם רעיונות לעוד תערובות ממרכות כאלה?
*** ילד בן 5 שהתמכר לתערובות האלה מדווח שכאבי הבטן עברו לו. שום דבר לא עזר עם כאבי הבטן שלו.
משמח עד לב השמיים
תודה רבה על המתכון.
אבי ממוצא מצרי ותמיד מסתובב עם שקית דואה. כילד נרתעתי רק מהריח. ממרחק של ארבעים שנים חשבתי לנסות. אחרי כמה נסיונות והתייעצות עם בני משפחה הנה כמה עצות:
אצלינו מכינים בלי בוטנים והיחסים בין הכמויות הם כמו במתכון כאן.
הקלייה צריכה להיות איטית, אחרי שהמחבת חמה ובמהלך הקלייה צריך להנמיך את האש.
אני טוחן במטחנת תבלינים וצריך לטחון בכמה פולסים ולאורך עד שמגיעים לצבע ולמרקם ה"נכונים".
התערובת צריכה להיות בצבע חום כהה ושומנית, שלא כמו התמונות כאן. ככה סבתי הייתה מכינה וככה כולם במשפחה אומרים.
כמצרי אסלי…לא מוסיפים בוטנים..הוספת הבוטנים אצלנו תמיד הוזכרה בקטע של קמצנות משום מה כדי ליצור יותר כמות ולתת נפח ואצ זה בדרך כלל מוכרים בחנויות וחבל…
תודה רבה!!!
אני לא מאמינה! בתור ילדת שמנת לפני כ40 שנה היתה לנו עוזרת בית אגדית ומתוקה (לא ידעתי אפילו שהיא מצריה) אני רק זוכרת שהביאה לנו את הדואה (עד היום אני זוכרת את הריח והטעם!!) מאז ועד היום אני שואלת אנשים (ההורים שלי לא זכרו בכלל שהיה כזה מן דבר – אני זוכרת שאכלתי את זה עם שמן על לחם) והיום בשיטוט ברשת בחיפוש אחר מתכון אחר לגמרי מצאתי את זה!! אני הולכת להכין את זה מיד כשאני יוצאת מהבידוד!
תודה רבה!!!!
טיפ ממשרית אסלית:
נסה להוסיף את זה כתבלין לרטטוי. מתקבל טעם עשיר ועמוק מאוד, בייחוד אם הרטטוי עם בטטה קסבייה…
וואלה
נשמע מעולה!
ממש בא לי לנסות! רק אין לי משקל. יש סיכוי לקבל כמויות בכוסות/ כפות?
ניסיתי פעם ראשונה
אחרי קליית הבוטנים מקלפים את הקליפה החומה? הנחתי שכן
כמובן, כמו בתמונה הם צריכים להיות קלופים
מומלץ להוסיף לפרוסה מרוחה בחמאת בוטנים, חומוס או גבינה לבנה.
כמה אני מכורה? אוכלת טוסט/סלט עם דואה, וכשהם נגמרים לוקחת צלוחית קטנה של עוד דואה ומנשנשת ככה, נטורל
אני חיה באוסטרליה וזה קיים על כל שולחן אירוח, ידוע כ"משהו מהמזרח התיכון". מעניין ומוזר שבארץ זה לא מוכר למי שאינו מרקע מצרי. הכרתי רק באוסטרליה