זה בהחלט מאכל שמעלה גבה למי שלא טעם ולא מכיר, אבל התוצאה הסופית לא שונה כלל מכל ריבה ביתית אחרת. טוב אולי קצת שונה, היא יותר טעימה!
היא לא מזכירה בשום אופן טעם מובהק של חציל, אז אין סיבה לחשוש, וגם אם אתם נמנים על שונאיו לא תוכלו להאמין שיש חציל בריבה הזו. היצורים הקטנים מתמלאים בטעמי דבש ותבלינים ובמפתיע שומרים על צורתם המקורית ואוגרים את כל הטוב הזה בתוכם. זה באמת מעדן.
מה צריך
–
חצי קילו חצילונים
400 גרם סוכר
חצי לימון למיץ
5 מסמרי ציפורן
3 מקלות קינמון
כפית פלפל שחור טרי וגרוס (לא חובה)
–
איך מכינים
יש עכשיו מלא חצילונים זעירים בשוק, רוצו וקנו אותם!
משתמשים בחצילים הכי קטנים שיש, וחשוב שיהיו חלקים, עם גבעול חזק וגוף מוצק. אחד הדברים שאני אוהב במיוחד בריבה הזו הוא שגוף החציל נשאר שלם ואפשר לשלוף אותו, להחזיק בשתי אצבעות ולהשליך לפה. זו פצצת סוכר ממכרת. לכן בשלב ההכנה, אחרי ששוטפים אותם היטב, מסירים את עלי הכתר שאוחזים בגוף החציל, ומשאירים רק את הגבעול כדי שיהיה במה לאחוז.
אחר כך מנקבים את החצילים במזלג קטן במספר מקומות כדי שנוזלי הבישול יחדרו פנימה ויציפו אותם בטעמים. גיליתי שיותר נוח להעמיד את החציל ניצב על משטח העבודה, להחזיק בגבעול ואז לדקור אותו כלפי מטה. משום מה הוא מגלה פחות התנגדות לשיני המזלג מהזוית הזו.
מחממים מים בסיר, מכניסים את החצילים ומבשלים אותם כרבע שעה לריכוך והוצאת המרירות. בסוף סוגרים את האש ומשאירים בסיר.
עוברים לטפל בסוכר
בדרך כלל ריבות ביתיות מכינים ביחס של 1:1 בין הסוכר והפרי (ואז מותר לקרוא להן קונפיטורה). אני אוהב להפחית קצת בכמות הסוכר כדי לתת לפירות במה גדולה יותר. אם תרצו תוכלו להגדיל את כמות הסוכר עד להשוואה מול כמות החצילים, או אפילו להקטין קצת יותר את הכמות שהצעתי. חשוב רק לא להפחית יותר מדי ולוודא שרמת הסוכרים הכוללת לא תרד לשליש מהמסה כולה, זה חשוב לתהליך השימור ולמניעת הקמת עיירות פיתוח של חיידקים.
שופכים את הסוכר לסיר כבד ומדליקים אש בינונית.
לא מערבבים! אם תעזרו לו הוא יתגבש ויווצרו גושים מעצבנים שלא תוכלו להפטר מהם. תסמכו עלי, זרקתי הכל והתחלתי שוב.
אפשר קצת לנער את הסיר כדי למנוע מהסוכר להשרף ולעזור לחלקים הנוזליים לנוע ולאסוף את השאר, אבל לא יותר מזה. זה דורש קצת סבלנות אבל בסוף זה קורה. אם צריך אפשר להוסיף כפית מים חמים כדי לזרז את ההמסה.
כשהסוכר נעשה לסירופ ענברי עם ריח קרמל נהדר, אפשר לערבב אותו ולהמשיך הלאה.
תיבול
מוסיפים את מקלות הקינמון והציפורן, אני מוסיף גם פלפל שחור גרוס שהופך את העסק לגירסה למבוגרים. כדאי לנסות. אפשר להמיר או להוסיף גם אגוז מוסקט וכוכבי אניס.
טריק – במקום התבלינים היבשים אפשר לפרק שקית של תה צ'אי הודי (שמכיל קינמון, פלפל שחור, ציפורן, הל וג'ינג'ר. כל מה שטעים ומתאים לפה). האבקה נמסה ונעלמת, ועושה עבודה דומה מאד לחלופה המקורית. נורא מבאס לנגוס בציפורן שנשכחה בריבה, והשימוש בתבלינים גרוסים ידידותי יותר. אני ממליץ מאד.
אם בכל זאת השתמשתם בציפורן או אניס נסו לשלוף אותם בגמר הבישול. את מקלות הקינמון אני דווקא ממליץ להשאיר, הם ימשיכו להוציא טעמים נהדרים גם בזמן האחסון.
איחוד כוחות
מסננים את החצילים מהמים (משאירים אותם בסיר כדי שימשיכו להתרכך עד לנקודה הזו). כשהם יבשים מניחים אותם על הסוכר החם ומערבבים בעדינות.
צריך לצפות אותם היטב בסוכר אבל גם להזהר שלא ישברו וימעכו.
קרישה
סוחטים פנימה חצי לימון. החמיצות שלו תאזן את תחושת המתיקות הכבדה, אבל התרומה העקרית היא בעיקר למרקם ולא לטעם. פירות הדר ותפוחים עשירים בפקטין שעוזר לקרישה, במיוחד אם מחליטים להקטין את כמות הסוכר לטובת הפרי. יש כאלו שמכניסים פרוסות תפוחים לריבה אבל זה משפיע על הצלילות ואני לא אוהב את זה. לכן הבחירה בלימון היא הטבעית ביותר.
עכשיו זה תלוי בכם, גרעיני הלימון עשירים מאד בחומר השובב הזה, ואם תסכימו להסתכן ולהבטיח לעצמכם שתוכלו לדוג את כולם אחר כך, זרקו אותם גם כן פנימה.
כמה זמן מבשלים?
מביאים שוב לרתיחה, עד שהסוכר מבעבע ומתחיל להספג בחצילונים, וממשיכים לבשל על אש קטנה במשך שעה בערך עד שהריבה תתגבש. מדי פעם בוחשים ודואגים שהחצילונים תמיד יהיו מכוסים.
עם הזמן יעלה קצף שהרבה דואגים לקפות. לי הוא לא מפריע, והוא נעלם מעצמו לאחר שהריבה מתקררת.
צריך לזכור שבמצב החם הריבה נוזלית מאד ואי אפשר לנחש מתי היא מוכנה, לכן משתמשים בטריק של סבתות – מכניסים צלוחית קטנה ושטוחה למקפיא, כשהיא ממש ממש קרה מוציאים אותה, שופכים עליה מעט מהנוזל החם, מחכים רגע שהשלולית תתקרר (אפשר להחזיר למקפיא), ומעבירים בה אצבע. אם השביל נסגר מיד והסוכר מתחבר לעצמו זה עדיין סירופי. אם הסוכר יציב יחסית ושומר על הצורה, הריבה מוכנה.
ברמה האישית אני חייב להודות שאני אוהב יותר את הגירסה הנוזלית שמזכירה סילאן בסמיכות ובטעם. זו לא ריבה, אבל זה טעים נורא, והחצילים נשלפים ממנה בקלות.
כשהמרקם מספק אתכם, סוגרים את האש ומעבירים לצנצנת מעוקרת (פשוט לשפוך מים רותחים לתוך צנצנת זכוכית ולרוקן אחרי 5 דקות). הופכים את הצנצנת על הראש כדי שהריבה הרותחת תחסל את כל החיידקים שאולי שרדו מהעיקור, והופכים בחזרה.
תתחדשו, יש לכם מעדן מלכים במקרר!
24 תגובות
כתבו תגובה
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
תמונות מהממות והריבה נראית נפלא!
ואו סבתא שלי היתה מכינה כזו! שכחתי מזה לגמרי… זה מסוג הדברים שכבר לא נפוצים היום
אתה יודע אם יש לקנות כזה מוכן? נראה לי קצת מסובך להכין בבית
משגע, כרגיל
שיואו! איזה אלוף אתה..
טעמתי פעם במסה חצילים כאלה וזה היה פשוט הדבר הכי מדהים שאפשר לעשות מחצילים!!
הקמצנים האלה שמו כלכך טיפה בצלחת שזה לא פייר..
איזה מלך אתה..
לא טעמתי ועכשיו אני ממש ממש רוצה
הכנתי היום מחצילונים שקרצו אלי אצל הירקן. איזה תענוג!
ובמקום תיון צ'אי, שמתי תיון חמדת השקד.
מקווה שגוליה רואה ומתגאה בך !!!
פשוט מחכה לטעימהמהמהמהמה
אז קניתי לי היום לפחות קילו חצילונים וחצי מהם יופרשו אחר כבוד לריבה הזו.. תחזיק לי אצבעות
לא מומלץ להמיס את הסוכר, זה נשרף מהר מאוד.
עדיף להשרות את החצילים עם הסוכר ואז לבשל.
החצילים יצאו לי מרים. לא יודעת למה, עקבתי אחרי המתכון. יכול להיות שלא התבשלו מספיק טוב בשלב הראשון? (הם די צפו בסיר) עוד שאלה, יש איזה דרך להציל אותם או לעשות איתם משהו מועיל אחר? תודה
אני מופתע, זה מתכון פשוט שלא מתפקשש. לדעתי זה קשור לחצילים עצמם או לבישול המקדים.
עוד רעיון שעולה לי – יכול להיות שהסוכר נשרף? כי אם כן הוא מפתח במהירות טעמים מרים ואולי זה השפיע על הטעם שלהם. אם זה עדיין מר גם אחרי הבישול בסוכר כבר יהיה קשה לעזור להם… בפעם הבאה הייתי מאמץ את הרעיון של רינת (בתגובה מעל) ומבשל ביחד עם הסוכר וכך נמנע מהחריכה שלו
תודה על התגובה הזריזה. כנראה באמת נשרף לי הסוכר. בכל אופן אני מאד נהנית מהבלוג שלך, הפסטה רוזה והחביתה הקולומביאנית יאמי! והרגת אותי לשבוע עם ה"מוציאים מהפח את האריזה..(:
הצליח בגדול! הבעייה שיצאה צנצנת גדולה (כמויות כמו במתכון) ואין מה לעשות עם זה… כלומר יש, אבל זה ממש מסוכן לבריאות מרב סוכר :) בכל מקרה מומלץ וטעים מאד
יצא חלומי!!
ממליצה לעשות חצי כמות כי זה פיתוי אכזרי מדי במקרר
האם ניתן לעשות עם חצילים רגילים? או לחילופין היכן ובאיזו עונה ניתן למצוא את החצילים הקטנטנים הללו?
תודה רבה
הגדולים לא יתאימו כי הם יתפרקו לגמרי. מצד שני עוד רגע הקיץ והחצילים הקטנים יתחילו להגיע בכמויות לשווקים
תודה!!!!! אני כל כך מחכה לחצילונים הקטנים!!!!! חג שמח
באבא לי על הריבת חצילים ובכל זאת נישרף לי בשניה הסוכר
סליחה על הבורות אבל לא הבנתי אם בסוכר שמים גם מים ומה הכמוית לחצי קילו חצילונים
לא, את הסוכר ממיסים לבד ומוסיפים אליו את החצילים שבושלו בנפרד במים (ואז סוננו)
אפשר להוסיף לסוכר כמה טיפות מים בודדות כדי לעזור לו להנמס
היי, הכנתי את המתכון, אבל הסוכר נשרף במהלך הבישול וזרקתי את כל הסיר.
הלכתי לפי המתכון, ממש מבאס, עד שהצלחתי להשיג חצילים קטנים…
מבאס לשמוע, אבל זה כנראה בגלל שהאש היתה גדולה מדי. זה לא שונה מהכנה של כל קרמל
יהודה .
אני מכין ריבת חצילים כבר עשרות שנים ותמיד מצליח הסוד הקטן מאימי זכרה לברכה לבחור את החצילים הנכונים לא את הסגולים העגלגלים הללו מיועדים להחמצה, אלה את השחורים המאורכים. עם הגיל אנו מקטינים את כמות הסוכר מתוך כוונה טובה אלה שאז המים שבחציל מתנדפים ואז החציל קורס לתוך עצמו ומתקמט ומאבד את הבשרניות שלו. לזכור הרבה חורים ולפחות שליש ממשקל החצילים סוכר. בהצלחה
הי גל, יש נושא שתמיד מטריד ומלחיץ אותי לגבי מתכונים של כבישה/התססה וכו. קניתי עכשיו כלי להתססה ואני ניגשת לזה בחשש..קראתי על תופעה שנקראית בוטוליזם, כשמשמרים ללא חמצן ככל שהבנתי ואני מאוד אודה לדעת מה דעתך ואיך אפשר להיות בטוחים שזה לא יקרה כשאנחנו מכינים קונפי או מתסיסים ירקות…תודה רבה!