פסטה ברוטב גוייאבה-תפוז
הימים ימי מעבר. מצד אחד הסנדלים מחכים ליד הדלת, מצד שני יש כבר גוייאבות במכולת. מצד אחד המאוורר פועל, מצד שני התפוזים כבר ראויים למיץ.
הימים ימי מעבר. מצד אחד הסנדלים מחכים ליד הדלת, מצד שני יש כבר גוייאבות במכולת. מצד אחד המאוורר פועל, מצד שני התפוזים כבר ראויים למיץ.
מרמלדה ביתית, גסה ומגושמת, עם מתיקות של דלעת, מרירות של תפוז ועוקצנות ג'ינג'רית שלא תשאיר אתכם אדישים.
עם עלי זעתר טריים והרבה שמן זית שיחבר הכל. (כן, עם הקליפה. התפוזים קטנים והקליפה דקה מאד. המרירות שלה דומה לזו של התפוזים הננסיים)
השתלבתי דווקא לא רע בטרנד הבריאות. כבר כמה חודשים שאני כמעט ולא נוגע בקמח לבן, שומן רע וסתם סוכר מיותר.
החורף עוד לא באמת פה אבל לא יכולתי להתאפק. הגיע הזמן להוציא את הדייסות מהבויידעם, והאהובה עלי מכולן היא דייסת האורז, או בשם הקל יותר לעיכול, פודינג אורז!