ספגטי טונה בולונז בסיר אחד
מה ששמעתם. וכדי שהפשע יהיה מושלם, נתעלם מכל הדברים שעושים בבולונז תקני. לא יהיו גזר וסלרי בסיפור הזה, גם לא יין אדום.
מה ששמעתם. וכדי שהפשע יהיה מושלם, נתעלם מכל הדברים שעושים בבולונז תקני. לא יהיו גזר וסלרי בסיפור הזה, גם לא יין אדום.
לא סובל את האביב. בקיץ אתה כבר עמוק בדיפשיט אבל דווקא האביב שולף אותך בחדות מנוחות החורף לתקופה נוראית. יתושים, חום, אלרגיות, אנשים שמחים.
הפסטה הזו נכנסה אל חיי ולשגרת ארוחות הערב. במקום רוטב, היא מתעטפת בפירורים ריחניים שאי אפשר להפסיק לאכול. קלאסיקה כל כך פשוטה להכנה שזה ממש מגוחך אם לא תנסו.
על נקודה רנדומלית בין בודפשט ואחד הפרברים שלה, האוטובוס עוצר ואנחנו בורחים ממנו. בחוץ חום אכזרי של תחילת אוגוסט אבל בתוך קופסת הפח בלי מזגן או חלונות פתוחים היה קשה עוד יותר.
תכלס אין הרבה מקומות למשחק עם רוטב רוזה. מחברים תבשיל עגבניות אדמדם עם שמנת ומקבלים רוטב נימוח ומפנק בצבע הוורדרד שהעניק לו את השם.
את הפסטה הזו סיגל הכריחה אותי לטעום לפני כמעט 10 שנים כשעבדנו יחד באותו משרד. בצהרים היא בדרך כלל הביאה ארוחות של גדולים, ואני יצאתי לאכול במסעדות פועלים זולות לצד נהגי מונית שוחרי שומן.