הסחוג של אבא חיליק
יש סחוג ויש סחוג. יש את אלו שהם משחות דחוסות של חריפות בלתי אפשרית, שלוקחים מהן בזהירות על קצה הכפית כדי להלהיט את הפה ולא חושבים על הטעם.
יש סחוג ויש סחוג. יש את אלו שהם משחות דחוסות של חריפות בלתי אפשרית, שלוקחים מהן בזהירות על קצה הכפית כדי להלהיט את הפה ולא חושבים על הטעם.
אני לא איש של קינוחים. לא יודע להכין, לא אוהב לאכול. המקסימום שאני יודע לעשות זה לחתוך סניקרס לקוביות גדולות ולשים את זה על גלידה.
איזה שם מפוצץ. זו מנת רושם קלה להכנה, שונה ומיוחדת. הדלעת קרמלית וארומתית, וקרם הכרובית לימוני ומריר בזכות הקקאו. כל אחד טעים בנפרד, והשילוב בניהם נפלא.
להכין לבד זה לא פשוט כמו למזוג מים על תיון קנוי, אבל מספק הרבה יותר. החוק היחיד הוא שצריך להקפיד על תבלינים טריים ולא טחונים.
כנראה שהחבוש הוא הפרי הכי מכוער בעולם, ואי אפשר שלא לצפות ממנו שיפצה על נתוני הפתיחה האלו בטעם יוצא דופן או ממשק ידידותי.
נשארו לכם גלעינים מהטארט טאטן המשגע של בצק אלים? אל תזרקו אותם! בתוך הגלעין מסתתר שקד קטן ומריר שאף אחד כמעט לא יודע על קיומו, וחבל.