ממתק של פיצוציות

חטיף מתוק ושחיתותי שיחזיר אתכם לימי הילדות ויגרום לפיית השיניים לעבוד שעות נוספות.  זה בדיוק כמו המלבנים הקטנים של השומשום או הבוטנים המסוכרים בנייר צלופן שקוף (בני דודיו של הקוקוס הורוד המיתולוגי), רק בגירסה ביתית וזמינה יותר. הייתי רוצה לומר שגם בריאה יותר, אבל על מי אני עובד פה.

מה צריך
–
קוביית חמאה
כוס שקדים וגרעיני חמניה (חצי חצי)
שתי כפות קוביות קוקוס מיובש (לא חובה אבל כדאי)
חצי כוס סוכר חום
נייר אפייה

–

 

איך עושים
מחממים חמאה במחבת, ומשחימים בה דקה או שתיים את השקדים והגרעינים. מוציאים אותם.

באותה מחבת, על שאריות החמאה (ואם חסר מוסיפים עוד קוביונת) מוסיפים את הסוכר וכפית אחת של מים. נותנים לו להנמס מעצמו. כשהוא נעשה ענברי ומתחיל להיות נוזלי צריך להיות עם היד על הדופק – מרימים מעט את המחבת מהכיריים ומנערים ניעור קל מאד, מחזירים לאש, ושוב חוזרים על הפעולה. המשמעות של כל הריטואל הזה הוא מקדם בטחון כדי למנוע מהסוכר להשרף. מהרגע שבו הוא נעשה נוזלי וקרמלי מפרידות כמה שניות גורליות עד שיתחיל לעלות ריח מעושן ולא נעים, ולכן צריך להיות בשליטה. כשהמרקם קרמלי ומושלם, סוכרים את האש.

מוסיפים את השקדים, הגרעינים והקוקוס, ומערבבים כדי שיצופו כולם בסוכר.

את התערובת הריחנית שופכים לתבנית קטנה עם נייר אפייה. לא צריך לשמן.

(רואים את הקורים של הסוכר בתמונה? זה בזכות החמאה שהפכה אותו לרך ונעים יותר, קצת כמו טופי)
מחכים שיתקרר קצת ואז דוחפים למקפיא. ברגע שהסוכר מתגבש חזרה זה מוכן, ולכם יש לבנת סוכר עם מאובני פיצוחים בפנים.

עוטפים את הלבנה בנייר, וחובטים בה עם פטיש או כל דבר אחר שעושה לכם את זה. אני אוהב חתיכות גדולות וצ'אנקיות, אבל אפשר לשבור גם לחלקים קטנים יותר. אורזים בקופסא אטומה ומחביאים במאחורה של המקרר בלי לספר לאף אחד.

טריק!
נמאס לכם לנשנש גושי סוכר? קחו מה שנשאר, שימו במעבד מזון וטחנו בכמה פולסים. קיבלתם תחליף אבקת נוגט מדהימה שהופכת כל גלידת שקל תשעים לקינוח אלוהי.