במיה צלוייה עם וואסבי

 

עד עכשיו הכנתי את הבמיה הפריכה בחצי טיגון על מחבת, ופתאום גיליתי את שיטת הצלייה המעולה של הילה קריב מביסים. הטכניקה הזו מגיעה לתוצאות מעולות עם הרבה פחות שמן, ואפקט פריכות מוסף. אימצתי בחום!

שידכתי לבמיה אבקת וואסבי חריפה בהשראת חטיף רחוב שאכלתי ביפן, שילוב טעמים שמזמן רציתי לנסות וחיכיתי בסבלנות עד שתגיע העונה. התוצאה – חטיפי במיה אפויים וממכרים בטעם וואסבי שממש כיף לנשנש בקיץ ליד בירה קרה.

 

מה צריך?
–
במיה טריה בכל כמות
אבקת וואסבי
מלח גס
שמן זית
–

 

לעבודה
הדגש הכי חשוב הוא לעבוד עם במיה טרייה ולא סיבית. עדיף לקנות את הבמיה הפיליפינית, שהיא ארוכה וחלקה משערות, אבל גם המקומית תתאים, כל עוד היא טרייה מאד. קפואה לא באה בחשבון!

אני מקפיד לייבש את הבמיה על אדן החלון, משהו כמו 3 שעות בשמש ישירה. זה לא חובה, אבל עוזר ומקטין משמעותית את תחושת הריריות שלה בבישולים ארוכים. שוטפים לפני כמובן.
אחרי הייבוש הבמיה מתמסרת לכל טכניקת אפייה או טיגון, ולא כדאי לוותר על השלב הזה.

 

 

במתכון הזה לא טרחתי להסיר את הגבעולים כמו שעושים לקראת בישול ברוטב. אוכל של קיץ הכי כיף להחזיק ביד, לנגוס ולזרוק שאריות. והגבעול הזה, בדיוק כמו זנב שרימפס הוא ידית אחיזה מושלמת.

 

אפייה ראשונה
אחרי הייבוש מעבירים את הבמיה לתבנית מספיק גדולה כדי שתתפזר בשכבה אחת ושופכים עליה כמה כפות שמן זית נדיבות. השמן יעזור להשחמה ויעניק את הטעם המתבקש.
אופים 10 דקות על 180 מעלות.

 

 

ציפוי וואסבי
מוציאים אותה כשהיא חצי מוכנה, מפזרים כפית עד חצי כפית אבקת וואסבי וקצת מלח גס, ומנערים את התבנית שהכל ייעטף וימרח. הכמות נתונה לשיקול דעתכם, אני אוהב חריפות עדינה.

 

 

אפייה שניה
מחזירים שוב ל10 דקות עד להזהבה וקבלת מעטה פריך.
לקריספיות מוגברת אפשר להעביר בסיום למצב גריל לשתי דקות אבל לשים לב שלא תשרף.

 

 

הגשה
זהו, מוציאים ומגישים מיד. נשמר גם כמה ימים במקרר, אבל אז הפריכות אובדת והבמיה נעשית רכה.
נפלא ליד בירה צוננת או עראק קפוא.
הילה קראה להם פיצוחי במיה, והיא לגמרי צודקת, בעיקר בגלל הקושי להפסיק לנשנש אותם. כמו צ'יפס, רק בלי ייסורי מצפון.

 

 

ותובנה לסיום
העולם מתחלק לשניים. אלו שמתים על במיה, ואלו שעוד לא אכלו אחת שבושלה טוב. על הטריקים לבישול שמונעים ממנה לרייר סיפרתי בפוסט ישן שהוא מומלץ בפני עצמו.
גם השיטה של הילה מנטרלת כל שארית ריר ומניבה חטיפים פריכים ויבשים. זו שיטה מומלצת מאד כחוויה מתקנת גם למי שהתאכזב בעבר מבמיה בפורמט אחר.

עדיין רעבים? עוד מתכון לבמיה צלוייה על בסיס הטכניקה של הילה אצל מיכל וקסמן.

 

 

———————–
לגזור ולשמור
———————–
לשטוף את הבמיה, לייבש 2-3 שעות בשמש ישירה
לשים בתבנית עם שמן זית
לאפות 10 דקות על 180 מעלות
להוציא, להוסיף וואסבי ומלח גס, לנער
להחזיר לתנור לעוד 10 דקות או עד השחמה
לאכול מיד