את הפסטה הזו סיגל הכריחה אותי לטעום לפני כמעט 10 שנים כשעבדנו יחד באותו משרד. בצהרים היא בדרך כלל הביאה ארוחות של גדולים, ואני יצאתי לאכול במסעדות פועלים זולות לצד נהגי מונית שוחרי שומן. מדי פעם בדרך החוצה הייתי מגניב מבט לצלחת שלה ומקנא. יום אחד היא קלטה, תפסה אותי, והכריחה אותי לנסות. "נו, אבל תטעם!".
צריך להכיר את סיגל כדי להבין שאסור לוותר על הזדמנות כזו. מבחורה כזו מוכשרת ורב תחומית עד להכעיס אי אפשר לצפות לפחות משלמות בכל דבר שהיא עושה. גם אם מדובר במיקס בלתי אפשרי של צימוקים, צ'ילי וזוקיני. אז כמובן שחטפתי מזלג ונגשתי לדגום.
זה ישמע כמו קלישאה משתפכת, אבל ביס אחד הבהיר שהדבר הזה לא עומד בשורה אחת עם שאר הפסטות שהכרתי עד לאותו יום. היא היתה מתקתקה, חריפה מעט, ובו זמנית עדינה ורעננה. אף פעם לא אכלתי פסטה כזו. זו לא מנה שעוברים אחריה לסדר היום, ולא משנה שזה היה יום שלישי וחיכה לי למטה קוסקוס.
עוד באותו הרגע דרשתי וקיבלתי את המתכון. וכשאני אומר מתכון אני מתכוון לזה שקיבלתי את רשימת המרכיבים, ועוד בע"פ. ירדתי למטה למסעדת הפועלים ודאגתי שאף אחד לא יסיח את דעתי כי שיננתי שוב ושוב את הרשימה והשתדלתי מאד לא לפספס אף רכיב בדרך.
אני מקווה שהצלחתי כי במשך השנים הכנתי את המתכון הזה עשרות פעמים, תמיד מהראש, ויש סיכוי גדול שהתרחקתי מהצלחת המקורית. אם כן אני אפילו לא יודע כמה. עד היום אין לי שום גירסה רשומה שלו, וזו הזדמנות לתעד, וגם להפיץ את הבשורה.
מה צריך
–
1 זוקיני
כפית רוטב צ'ילי מתוק
כף צימוקים
שן שום פרוסה דק
6 עלי בזיליקום
שמן זית
100 גרם פסטה רחבה
פרמז'ן
–
לעבודה
הכמויות מתייחסות למנה עבור אדם אחד, פשוט תכפילו לפי מספר המנות.
פורסים את הזוקיני לפרוסות אלכסוניות. אל תחתכו דק מדי אחרת הן יתקפלו ויאבדו את הצורה או אפילו ישברו. חצי ס"מ זה בדיוק העובי שצריך.
זוקיני (וגם קישוא) לא מקלפים כי הם נשברים בבישול, לכן חשוב רק לשטוף טוב ולפרוס עם הקליפה.
אפשר להשתמש גם בזוקיני צהוב או במיקס של צהוב וירוק אבל קישואים ממש לא מתאימים לכאן, אם אין עדיף לוותר.
הרוטב
מחממים מחבת עם שמן זית, וצורבים את פרוסות הזוקיני מצד אחד במשך 3 דקות.
כשמתחילים להופיע עליהן סימני חריכה חומים הופכים אותן לצד השני, ומוסיפים את השום, הצימוקים ורוטב הצ'ילי המתוק. תבדקו, יש לכם בקבוק כזה במקרר. אין לי מושג איך הקטשופ התאילנדי הזה עשה עלייה והפך למוצר הכי ישראלי שיש. אני מכיר אנשים שמטביעים בו כל דבר שהם אוכלים. עלי הוא קצת נמאס, אבל למנה הזו הוא נותן קיק שאסור לוותר עליו.
ממשיכים לבשל עוד 5 דקות ולא יותר תוך כדי ניעור כדי שכל החומרים יתערבבו ויתבשלו. מתבלים במלח, פלפל ועוד שפריץ שמן זית.
הקישואים בשלב הזה צריכים להיות מוכנים לאכילה (תנסו אחד) אבל עדיין פריכים ורעננים. אובר בישול יעשה אותם סמרטוטיים ומימיים.
הפסטה
במקביל להכנת הרוטב, מכינים את הפסטה. המטרה היא לתזמן את הנקודה שבה היא מוכנה עם סיום הכנת הרוטב (בערך 8 דקות) כך שאף אחד לא יחכה לשני. אבל גם אם פספסתם לא קרה כלום כל עוד הפסטה לא תחכה יותר מדי זמן בחוץ ותיעשה קרה ודביקה.
כיוון שהרוטב הוא לא באמת רוטב, לא צריך (ולא כדאי) להשתמש בפסטה שנועדה לרטבים כבדים, למשל פוזילי (ביסלי) או פנה (גלילים חלולים). צורות הפסטות האלה מיועדות לאסוף ולכלוא בתוכן את הרטבים הסמיכים ולדאוג שבכל ביס תטעמו מהכל. למתכון הזה מתאימה פסטה שטוחה וארוכה כמו טליאטלה או פפרדלה.
ובקיצור, מכינים את הפסטה לפי ההוראות. אני אצרף רק שני טיפים – להשתמש במים רותחים במיוחד, ולא פחות חמים מזה כדי שהפסטה תתבשל במהירות ובצורה אחידה, אחרת היא יוצאת סמרטוטית. וטריק מגניב – בכל פעם שאני עושה פסטה, אני זורק לסיר כמה שיני שום מקולפות שמתרככות במים ויש להן אין ספור שימושים אחר כך, אני סומך עליכם שתמצאו אותם.
ברגע שהפסטה מוכנה מוסיפים למחבת את עלי הבזיליקום. אם עושים את זה קודם הם משחירים מהחום ולכן אני מחכה לשניה האחרונה.
הכל מוכן, מגישים
טובלים כוס עם ידית בסיר הפסטה, ושומרים קצת ממי הבישול. מסננים את הפסטה, ומוסיפים אותה למחבת ביחד עם כף או שניים מאותם מים. המים העמילניים "ירחיבו" את הרוטב בלי לדלל אותו יותר מדי ויעזרו לו להתפזר ולעטוף את הפסטה.
מערבבים הכל יחד ומגישים מיד עם נתחי פרמז'ן גסים מעל. (הכי פשוט עם קולפן ירקות)
אני לא יודע כמה זה דומה לפסטה שטעמתי לפני כל כך הרבה שנים, אבל אני יכול רק להתחייב לכם שזו מנה שלא תפסיקו להכין, בדיוק כמוני. הפעם לשם שינוי מתוך מתכון כתוב.
———————–
לגזור ולשמור
———————–
פורסים את הזוקיני לעיגולים אלכסוניים בעובי חצי ס"מ
מחממים מחבת עם שמן זית וצורבים אותם 3 דקות
הופכים אותם, מוסיפים את השום, הצימוקים ורוטב הצ'ילי
ממליחים ומפלפלים ואם צריך מוסיפים עוד שמן זית
מקפיצים עוד דקות ספורות ודואגים שהזוקיני לא יתבשלו מדי
מוסיפים את הפסטה, וכף או שתיים ממי הבישול שלה כדי "להרחיב" את הרוטב
מוסיפים את עלי הבזיליקום, מערבבים הכל ומגישים מיד
מומלץ עם גילוחי פרמז'ן
22 תגובות
כתבו תגובה
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
אם זה לא היה מהבלוג שלך הייתי ספקן מאד לגבי השילוב הזה…
כנראה שצריך לנסות. התמונות כמו תמיד מדהימות
פודי פוד. ואני מקווה שגם אתה עכשיו שייך לאליטה שמגיעה לעבודה עם קופסאות ולא יורדת אל השווארמה
אני עדיין אוהב לצאת החוצה. אבל מתרחק מאד ממקומות סליזיים כאלו :)
זה מדהים, התמונות עושות תאבון, אפילו אחרי ארוחה.
זה נראה מצוין. וקל.
עכשיו – יש לך רעיון לתחליף לשונאי צימוקים?
יש אוכמניות מיובשות, כהות וקטנטנות. ממש לא יקר והן תחליף נהדר!
אפשר גם עם חמוציות מיובשות, הרבה יותר גדולות והטעם שונה, אבל יתאימו. עדיף כאלו שמיובשות בלי סוכר אלא עם סירופ תפוחים או מייפל (אני קונה בעדן)
זיתי קלמטה
ואוו נראה פשוט מעולה! הצימוקים האלה שוס
נראה מעולה!
אין על פסטות עם רטבים קלילים.
אוי, זה נראה טעים!
הכנתי אתמול. יצא מעולה! החלפתי את הצימוקים בחמוציות ולדעתי הם מוסיפים לצבעוניות של המנה.
בא לי להכין שוב היום :)
הכנתי! בובה של מתכון!
סיימתי לאכול את זה עכשיו, ו-וואו! השלם מה זה עולה על סך חלקיו. מנה נהדרת.
סוף סוף נמצא שימוש לצימוקים בשי לט"ו בשבט… במקביל הכנתי את החבושים ביין (עכשיו העונה) עם בקבוק "הר" של תבור (יש מבצע של 3 במאה, ככה שגם כיף לשתות וגם לא כואב הלב להשתמש לבישול).
רק שתמשיך להעשיר לנו את המטבח והחיך עם כל ההברקות הנפלאות האלו…
הפסטה נראית מושלמת ומספיק קלה להכנה כדי שגם אני אנסה אותה בבית. חוצמזה שברגע שראיתי את הפסטה הרחבה, התאהבתי.
נשמע טעים! המתכון יתאים עם ניוקי?
למה לא
היי גל,
הגעתי לבלוג שלך ביום חמישי האחרון, והתאהבתי.
תודה על הכתיבה הנהדרת, והמדויקת!
הכנתי פסטה בהכנה ביתית עם הרוטב הנפלא שהצעת, ויצא מעולה!
בנוגע למתכון, הכנתי 400 גר' פסטה, ולכן הכפלתי את הכמויות בהתאם.
רציתי לשאול אם במקרה כזה, בו כמות הזוקיני היא גדולה, האם אתה מטגן את הזוקיני ב"-"נגלות" (עד להשחמה קלה משני הצדדים), או שאתה מניח את כל הזוקיני יחדיו לטיגון בפעימה אחת?
תודה רבה! :)
תודה! הזכרת לי מתכון ישן שלא הכנתי מזמן, עכשיו בא לי להכין אותו שוב.
לגבי הכמויות זה תלוי בגודל המחבת והאש, אבל במקרים כאלה באמת נראה לי שכדאי לפצל רק כדי לקבל את החריכה הקלה.
אהלן, מקווה שעדיין רלוונטי כי המתכון בן שמונה שנים אבל רק עכשיו נתקלתי בו :) רציתי לדעת אם טעים גם יום אחרי שנשמר במקרר? רוב האוכל שאני מבשלת הוא בשביל לקחת יום אחרי לעבודה…
מנראה משגע, תודה!
נראה לי שכן, אין בעייה לשמור קצת