סלט ביצים יפני
למה לפרסם מתכון לסלט ביצים? כי זה לא אותו סלט שהכינה לכם הסייעת בגן ויצ״ו. לא לא. הגירסה היפנית היא פצצת עונג שפותחה לשלמות.
המשיכו לקרוא
סלט קפרזה על אף פשטותו, הוא אחד מהאהובים עלי במטבח האטלקי. עגבניות שמש, מוצרלה ובזיליקום, מניחים בצלחת, מטפטפים קצת שמן זית ובלסמי ואפילו לא צריך לערבב. אם הרכיבים טובים אי אפשר לפספס. על השילוב המושלם הזה עומדת כל תורת הבישול האיטלקית, ואני שיש לי כבוד רב לקלאסיקות, מקפיד להתקין אותו כמו המקור. ולמרות כל זאת אני שמח שנתתי צ'אנס לגירסה המרעננת הזו שנתקלתי בה ברשת, הטעם כל כך קיצי ומפתיע שלא תוכלו לחזור לשילוב הסתמי כל כך עם הגבינה הבולגרית.
נשארו לכם גלעינים מהטארט טאטן המשגע של בצק אלים? אל תזרקו אותם!
בתוך הגלעין מסתתר שקד קטן ומריר שאף אחד כמעט לא יודע על קיומו, וחבל. ממנו מכינים את ליקר האמרטו (ולא משקדים קונבנציונלים כמו שנהוג לחשוב) ולפעמים גם רוזטה.
אפשר לאכול אותו כמו שהוא, אבל בבישול ארוך הוא משחרר טעמים מעודנים וייחודים שכדאי מאד להכיר ולנצל.
כן, מדוזה.
הגיע רגע הנקמה! העלתי על השולחן מנה מהיצור הכמעט הכי שנוא בקיץ (כי אין מצב שאני מבשל יתוש או תייר צרפתי). ולפני שאתם מגלגלים עיניים ומאחלים אריכות ימים לישו, תנסו להסתכל על הצד החיובי, יש אחת פחות בים.
יצאתי הבוקר לטייל על חופי הים, עם שקיות, כפפות, קרחונים ונחישות לקטוף מדוזה טרייה. מצאתי אחת גדולה, העמסתי לצידנית וברחתי למזגן.
המרענן הרשמי שלי לקיץ הזה. מרק מלון קר עם רוזמרין ודבש. קצת מתוק, קצת חמוץ, קצת חריף ובעיקר לא שגרתי ומפתיע. קל מאד להכין אותו, וצריך להקפיד רק על דבר אחד – להגיש אותו קר מאד.
גם לסולדים מהאניס מחכה כאן הפתעה מעניינת. אחרי האפייה השומר נעשה מתקתק, רך ופחות סיבי. הטעם האופייני עדיין קיים, אבל מטושטש יותר. אולי זו תהיה נקודת השינוי שתגרום לכם לאהוב אותו?
המראה הפלומתי והמרקם הרירי יצרו לה רפיוטשן רע במיוחד כירק שלא נעים לאכול, קשה להכין, ושגם אם מצליחים התוצאה לא שווה את המאמץ. זה נכון שעם טיפול לא טוב אפשר להרוס את התבשיל כולו, אבל במיה שעשוייה היטב היא מעדן של ממש.
