סלט ביצים יפני
למה לפרסם מתכון לסלט ביצים? כי זה לא אותו סלט שהכינה לכם הסייעת בגן ויצ״ו. לא לא. הגירסה היפנית היא פצצת עונג שפותחה לשלמות.
המשיכו לקרוא
נרשמה השבוע התחממות יחסים עם הירקן, הוא כבר נותן לי לחתוך לבד את הדלעת!
קיבלתי לידי את הסכין המכובדת, ונגשתי אל הכרכרה הכתומה. הקפתי ובחנתי אותה כמו מנתח שמאתר את הנקודה הטובה להתחיל. ואז התיישבתי על הרצפה וחילצתי מהדופן נתח מרובע וקשה, עם קליפה ישרה, בדיוק כמו שרציתי. תוך כדי הביתור כבר הבנתי מה אני הולך להכין, ורצתי הביתה חסר סבלנות.
התוצאה לא מסגירה כמה פשוט המתכון הזה. זמן ההכנה קצר מאד, ורק ההמתנה לאפייה האיטית מורטת עצבים. הכי שגר ושכח.
המרק הרשמי של הקיץ שכבר לא צריך לעשות לו היכרות עם הקהל הישראלי. הוא מוגש קר מאד, ומפוצץ בטעמים של עגבניות ושמש ספרדית. מרק מתקתק, קצת חריף, מרענן ומחייה את נפשות אוגוסט הסחוטות. זה אולי גם אחד המרקים הקלים ביותר להכנה. חובה חובה לנסות בבית.
הפעם הזרקור מכוון לתוספת ולא לעיקר. לא חשוב מה אוכלים לידה, דג מטוגן, סטייק, או סתם שניצל – הסלסה הזו גונבת את ההצגה.
הכרתי אותה לראשונה למאיה, שעיקמה את האף לשמע הרעיון שהיא מכילה כוסברה, הסכימה באומץ רב לטעום, ואז הפיצה את הבשורה לעולם. (אני לא מאמין שזה היה ב2007!) עבר זמן מאז, פתחתי בלוג בעצמי וידעתי שלתוספת הזו מגיע מקום מכובד משלה. אולי גם אתם תתאהבו בה?
זה בהחלט מאכל שמעלה גבה למי שלא טעם ולא מכיר, אבל התוצאה הסופית לא שונה כלל מכל ריבה ביתית אחרת. טוב אולי קצת שונה, היא יותר טעימה!
היא לא מזכירה בשום אופן טעם מובהק של חציל, אז אין סיבה לחשוש, וגם אם אתם נמנים על שונאיו לא תוכלו להאמין שיש חציל בריבה הזו. היצורים הקטנים מתמלאים בטעמי דבש ותבלינים ובמפתיע שומרים על צורתם המקורית ואוגרים את כל הטוב הזה בתוכם. זה באמת מעדן.
פה רבותי מדובר בקסם. זורקים לימון ומלח לצנצנת ונוצר דבר חדש, תיבול סודי שאין שום דבר דומה לו.
פעם נהגתי לקנות לימונים בצנצנות קטנות ויקרות, היום אני כבר מכין לבד בבית ודואג שתמיד תהיה במקרר צנצנת בהישג יד.
עדכון 4.2.2020 / בעקבות כמה הערות על מליחות הלימונים
כן, זה מלוח, אנחנו כובשים במלח, וצריך הרבה ממנו כי זו כבישה ארוכה. זה כמו שריבה היא מתוקה, ויש רף מינימום לכמות הסוכר שאי אפשר לרדת ממנו. מצד שני אף אחד לא אוכל לימונים כבושים כמו תפוח, זה עדיין רק תבלין.
אפשר להפחית את כמות המלח, פשוט נערו היטב את הלימונים מהמלח העודף כמו שכתוב.
עוד קלאסיקה אטלקית שאני אוהב, והפעם מרשה לעצמי לאלתר על המתכון. זה אוכל עניים אמיתי, משתמשים בשאריות של לחם ישן ויבש שאסור לזרוק, ועליו עורמים את הירקות הזמינים בבית עם שמן זית ובלסמי. הלחם סופג אליו את כל הטעמים והתוצאה אלוקית.
הגירסאות הפרועות יותר כוללות פלפלים, צנוניות, בצל, צלפים ושאר ירקות. אני אוהב אותו רק עם עגבניות וזיתים. (ובזיליקום, חייבים בזיליקום). בכל פעם הוא יוצא לי קצת אחרת בגלל מה שיש במקרר. הפעם השתמשתי בשני סוגי עגבניות – שרי צהובות ותמר קטנות, שתיהן מתוקות ונהדרות.
