ריבת אצות
לאוכל יפני יש מצב צבירה משלו. קחו את ריבת האצות לדוגמה, זה לא דומה לשום דבר. המרקם סליימי-רוטט, הצבע שחור אטום והריח מזכיר סוכריות דגים.
המשיכו לקרוא
פתאום כל המתכונים הם הטובים והמוצלחים שיש. העוגה הכי טעימה, הפסטה שחייבים לנסות, העוגיות שלא תפסיקו לנשנש. העולם מושלם, אני אומר לכם.
הנה מתכון לסלט בינוני, לא כזה שתוסיפו לקורות חיים, אבל גם ממש לא גרוע. יודעים מה? אפילו די בסדר.
כל מה שצריך זה מצטרכים ומטבח, מערבבים ויוצא משהו שלא בטוח שמצדיק תמונה לאינסטגרם, אבל ואללה, נחמד.
כל המתכונים מסבירים איך להפטר מהריריות של הבמיה, הנה מתכון שיראה לכם בדיוק את ההפך.
לסלט הזה יש מרקם כל כך מוזר שהוא ראוי לפרק ריק ומורטי משל עצמו. מצד אחד הוא קריספי כי הבמיה לא מבושלת, ומנגד הוא סליימי כמו חילזון בגיל ההתבגרות. זה חלקלק, זה מתפצלח, זה מלוח, וזה טעים נורא.
אגרתם מליון פחיות שימורים והמזווה שלכם ערוך כמו בונקר לאפוקליפסת זומבים? ברכותי, אתם אנושיים. אז מה עושים עם יחידת מחסני הלוגיסטיקה שפתחתם? או!
שימורים זה דבר נהדר! חומר גלם מבושל מראש, זול, זמין ברגע, ואפילו בריא למרות השטויות שהחדירו לנו לראש. בפחיות שימורים אין חומר משמר, הן מכילות את הרכיב עצמו, שמור ומוגן מתחלואות העולם. בדיוק כמו להיות בבידוד.
אני ממליץ מאד לשמוע את פרק השימורים בפודקאסט האהוב של אנזל ולוקסי, בדיוק על הנושא הזה, שהוקלט בימי הקורונה. בכלל יש לכם הזדמנות עכשיו להשלים את כל הפרקים.
הנה אוסף של מתכונים השראה שמתחילים כולם בשימורי מזווה תמימים, אף אחד לא מעולם התוכן של פשטידות דודה, אלא דברים קלים וטעימים שאני מבשל בימי שגרה. בתכלס שימורים זה אוכל מוכן שמישהו טרח לבשל לכם, צריך רק להוסיף לו טוויסט.
קארי יפני זו שירת מלאכים, קראק ממכר שקשה לצאת ממנו ברגע שמתחילים. כל מי שאני שולח אותו לנסות את זה ביפן מתאהב, והבשורה כבר הגיעה לארץ והתפשטה כמו קורונה, אז תכנסו לעניינים.
הפוסט הזה נוגע בקארי היפני רק בעקיפין, כי המתכון הוא לירקות הכבושים שמגישים לצידו, אבל אי אפשר להזכיר אחד בלי השני.
אוכל הוא אחד הדברים הכי טעימים, אבל גם בתוכו יש טעימים במיוחד. פיצה למשל עומדת בראש הפירמדיה הזו ורק הגיוני שלכל המאכלים בעולם יהיה את הטעם שלה (חוץ מאבוקדו שהוא קלף ג׳וקר שמנצח הכל).
ואני לא ממציא את הגלגל. מישהו כבר חשב על עוגת פיצה וקרא לה לזניה, יש בורקס פיצה, יש אפילו ביסלי כזה. אבל מה אין? נכון.
אז איך עושים מרק פיצה? עושים מרק עגבניות ורק קוראים לו ככה. כלומר, בערך.
אנחנו נעשה מרק עגבניות בסיסי כמו זה, אבל נתבל אותו בחומר מיוחד שתערבבו בלי כפפות או מכשירים מיוחדים והוא יעשה את האומפף הזה של טעם של פיצה שיצאה עכשיו מהתנור. להלן – תבלין פיצה. נשים משהו שהוא גבינה, ונכריז בנונשלנטיות, זה מרק פיצה. מי שיש לו בעייה עם זה מוזמן ללקק את הצלחת וללכת.
אני יכול לתאר לעצמי מה עובר לכם עכשיו בראש, אז בואו ניישר קו עם השאלות המתבקשות – כן, יש פה תחליף מעניין וטבעוני לבייקון שמכינים מקליפות הבננה שעד היום השלכתם לפח. בננה nose to tail.
