
התססת דבש
בתקופה האחרונה אתגרתי אתכם עם התססות מגוונות. מחומצים, דרך חמוצים, מיסו, ועד שימורי מזון שונים ומשונים, אבל איכשהו דלגתי על אחת ההתססות הפשוטות והמעניינות –
המשיכו לקרואבתקופה האחרונה אתגרתי אתכם עם התססות מגוונות. מחומצים, דרך חמוצים, מיסו, ועד שימורי מזון שונים ומשונים, אבל איכשהו דלגתי על אחת ההתססות הפשוטות והמעניינות –
המשיכו לקרואלא סלט קלאסי של ירקות קיץ פריכים, אלא ביס עשבוני וחמוץ שמרענן את הפה, ומקליל שולחן של ארוחות כבדות ועל האש.
המשיכו לקרואהמתכון הזה עושה דבר פשוט, הוא מפרק את הפרמזן לתכונות הטעם שלה – שמנוניות, מליחות ואומאמי, ומרכיב אותה מחדש עם תחליפים טבעוניים שמייצרים אפקט דומה.
המשיכו לקרואאתן סומכות עלי, נכון? אני לא סתם מתלהב מדברים. והפעם, אני בקושי מחזיק את עצמי. המתכון הזה הוא פלא של ממש, פטה כבד אווז טבעוני יוצא דופן שאי אפשר להאמין שאין בו טיפת מרכיבים מן החי.
המשיכו לקרואמכירים את שבבי הסויה האלה בחנויות בריאות, שנראים כמו חול לחתולים בטעם קרטוני?
יש לי קראש עליהם מאז שלמדתי להפוך אותם לתחליף בשר טחון, טבעוני ומפוצץ חלבון.
התוצאה מתחרה בכל מוצרי ה"טחון מהצומח" המסחריים. במאמץ קטן, במהירות ובכלום כסף תקבלו סיר גדוש פירורים עסיסיים שאפשר להקפיא ולהשתמש בהם כמו בשר טחון בשלל מתכונים.
הלביבות האלו כיכבו בארוחה הודית טבעונית שהכנתי לא מזמן ומאז הן נשארו בסביבה. בכל פעם שחיפשנו גיוון לארוחת ערב הכנתי אותן שוב ושוב עד שהמתכון התהדק והפך לבן בית. יש בהן קסם פשוט, בלילה מקמח חומוס ומים, וזהו. זה עובד.
בהודו פאקורה נמכרת כחטיף רחוב מטוגן, אוכל מטריף חושים. הגירסה הביתית האפוייה שפויה יותר מבחינת לכלוך וקלוריות אבל עדיין נותנת פייט. הקריספיות מוקרבת בטרייד אוף בתמורה לבריאות ומטבח נקי, וזה שלא צריך לכבס וילונות זה בונוס גדול.
לאוכל יפני יש מצב צבירה משלו. קחו את ריבת האצות לדוגמה, זה לא דומה לשום דבר. המרקם סליימי-רוטט, הצבע שחור אטום והריח מזכיר סוכריות דגים. זה בערך גם הטעם. חומר חריג אפילו במדינה שיש בה פורנו תמנונים.
מה עושים עם הריבה הזו? משדרגים אורז משעמם או דוחפים לתוך אוניגירי. נסו לחשוב עליה כעל משחת אומאמי שמוסיפה בוסט ימי-מתוק, גם לפסטה, לרטבים וסלטים. יפנים אפילו מורחים אותה על לחם! מיד נחבוץ אחת.
קסם אמיתי הולך להתרחש במטבח שלכם, קחו שאריות פירות תדחפו לצנצנת עם מים וסוכר, ובעוד כמה שבועות יהיה לכם חומץ. זה ברצינות כל המתכון. מכאן והלאה, אני הולך לחפור על הניואנסים הקטנים.
המתכון הזה הוא גירסה ביתית ושונה מהתהליך התעשייתי, ההבדל הוא שאנחנו עושים הכל בצנצנת אחת ומהר יחסית. כשמכינים חומץ תעשייתי לפי הספר, מפרקים את התהליך לשני שלבים נפרדים – בראשון מניחים משהו מתוק בכלי סגור, מוסיפים שמרים והם הופכים את הסוכר לאלכוהול, כמו יין. בשלב השני מעבירים את האלכוהול למיכל מאוורר, והחיידקים שבאוויר ממירים את האלכוהול לחומץ.
זה תהליך מבוקר שעושים אנשים שיש להם כלי מעבדה יפים, עם חלוק לבן ועט בכיס, הוא לוקח הרבה זמן ולא מצטלם יפה לאינסטגרם. אנחנו לעומת זאת נעשה חומץ של חוטבי עצים, זה אומר שהכל קורה בכלי אחד, משאריות לא בררניות של פירות, בזמן קצר ובלי טבלאות. למרות הכל התוצאה תדהים אתכם.