המרק הרשמי של הקיץ שכבר לא צריך לעשות לו היכרות עם הקהל הישראלי. הוא מוגש קר מאד, ומפוצץ בטעמים של עגבניות ושמש ספרדית. מרק מתקתק, קצת חריף, מרענן ומחייה את נפשות אוגוסט הסחוטות. זה אולי גם אחד המרקים הקלים ביותר להכנה. חובה חובה לנסות בבית.
מצחיק, אבל אין בעולם שני מתכוני גספצ'ו זהים. נראה שמספר הגירסאות שווה למספר התושבים על הכדור שלנו וכל אחד משוכנע שהגירסה שלו היא הטעימה ביותר. אני לא מתווכח עם אף אחד, ופשוט מוסיף עוד אחת לקלחת הזו. גירסה שהיא קלה במיוחד להכנה, דורשת מעט רכיבים, וקרובה מאד למקור.
בסיס המרק הקלאסי כולל טחינה של עגבניות וירקות אחרים, עם לחם, חומץ ושמן זית. זהו.
על הלחם אני מוותר, ואת הגוף הסיבי והחספוס שהוא מעניק אני מעדיף להשיג מהירקות. מכאן והלאה אני מיישר קו עם הספרדים.
מרקם
יום אחד תפתח מלחמה שתפלג את אוהבי הגספצ'ו לשניים. מצד אחד עומדים (או יושבים) תושבי הבר, שאוהבים ללגום אותו בשוט או שניים מתוך כוס נמוכה כשהוא נוזלי לגמרי. להשפריץ עליו מעט טבסקו ולשתות אותו כמו מיץ עגבניות חריף וערמומי. מולם, מזועזעים לגמרי, נמצאים אלו שאוהבים לאכול אותו בכף, מקערת מרק שטוחה, כשהוא סמיך, אפילו לעיס במעט, מלווה בצלוחיות קטנות של תוספות קרנציות.
הגירסה שלי משתייכת למחנה השני, ואני אוהב את המרקם בדיוק באמצע, לא נוזלי מדי, ולא סלט ירקות ברוטב עגבניות. יש גם גספצ'ו כזה, מסתבר. (ואז אפשר לקרוא לו גס-פצ'ו).
מה צריך
–
ירקות
8 עגבניות בשלות
2 מלפפונים קטנים
פלפל ירוק
בצל סגול קטן
2 שיני שום
נוזלים
כוס מיץ עגבניות
3 כפות חומץ בן יין אדום
רבע כוס שמן זית
טבסקו להגשה
–
איך מכינים
כלל אצבע אחד לפני הכל – איכות הירקות שאיתם עובדים חשובה יותר מתמיד, בגלל שהמרק לא עובר בישול או עיבוד הצלחת משקפת את כל מה שהוכנס אליה. אין חוכמות ואין קיצורי דרך. קונים את הטוב ביותר או לא עושים בכלל. העגבניות צריכות להיות בצבע אדום לוהט, מתוקות ובשלות. הכי כדאי – עגבניות תמר גדולות או עגבניות טעם שנמצאות עכשיו בשווקים. שאר הירקות צריכים להיות מוצקים וטריים. זה חשוב.
בסיס הירקות
חורצים איקס בעגבניות ושולקים אותן במים רותחים ל5 דקות. בנתיים עוברים לשאר הירקות.
את המלפפונים לא קולפים כי הטעמים והמרקם בקליפה. פשוט שוטפים אותם היטב וקוצצים. אני מת על הריח של מלפפון חתוך, כזה פרשי!
חותכים גם את הפלפל לקוביות.
לא יוצא לי להשתמש בפלפל ירוק בבישולים אחרים, אני פשוט לא מת עליו. לעומת זאת, לגספצ'ו הוא הכרחי ומעניק טעם "ירוק" שאי אפשר להשיג מפלפלים מתוקים כמו האדום והצהוב. החסרון הוא שהפלפל משפיע על צבע המרק ומאפיר את הגוון שלו. מי שזה מפריע לו יוכל להמיר אותו בפלפל מתוק, אבל ישלם באיבוד מרכיב טעם חשוב.
אחרונים מצטרפים הבצל והשום, חותכים ומעבירים גם אותם למעבד המזון.
חוזרים לעגבניות החלוטות. מוציאים אותן, מייבשים, ומקלפים. הקליפה מתנתקת בקלות.
חותכים לרבעים ומוסיפים.
טוחנים את כל הירקות בפולסים קצרים. נסו לעצור כשעוד יש למרק גוף סמיך ומציצות בו כמה חתיכות זעירות של ירקות. אני משתמש בבלנדר מוט ידני, וזה יוצא נהדר. זה פתרון מעולה למי שלא רוצה להעמיד על השיש מפלצת גדולה. זה גם זול בהרבה וקל יותר לניקוי, ועדיין התוצאה זהה.
נוזלים
בשלב הזה מוסיפים את שמן הזית, החומץ בן יין (חומץ תפוחים גם הולך), ומיץ העגבניות.
כדאי מאד להחזיק מיץ עגבניות בבית. גם בגלל שכיף לשתות אותו כמו שהוא (קר, עם פלפל שחור), וגם בגלל שהוא יכול להשתלב נהדר בהרבה דברים אחרים כמו רטבי פסטה ומרקים. אם אין לכם, אפשר להכין תחליף נהדר בשתי שניות. מדללים קופסת רסק עגבניות קטנה עם כוס מים והתוצאה כמעט זהה. (המיצים המוכנים מלוחים וחמוצים יותר, ולעומתם הרסק הרבה יותר מתוק, אז תהיו מודעים להבדלים ותקנו את התיבול בהתאם)
עוד פולס לערבוב וטחינה נוספת, וזה מוכן. בשלב הזה מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם, ומעבירים לכמה שעות למקרר לקירור והעצמת הטעמים. אם המרק עדיין סמיך מדי אחרי הקירור, אפשר לדלל אותו במעט מיץ נוסף או מים קרים.
הגשה
מגישים קר מאד, בצלוחית או צלחת שטוחה ורחבה. מזליפים מעל כמה טיפות של שמן זית וטבסקו שישארו לנצנץ מעל הכל ולא ישקעו פנימה, ויש כאלו שמוסיפים גם קוביית קרח.
הכי כיף להגיש לצד המרק צלוחיות קטנות עם קוביות של ירקות ואז כל אחד מעמיס את מה שהוא אוהב. הנה רשימה חלקית של תוספות שאני אוהב – בצל ירוק, מלפפון, פלפל ירוק, פלפל חריף, מלפפון חמוץ ופטרוזיליה. הרשימה האמיתית היא אין סופית באמת.
אני יודע שאתם כבר לא מתאפקים ויש לכם מליון הצעות ושינויים. אני אשמח לקבל את כולם בתגובות :)
21 תגובות
כתבו תגובה
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
עושה חשק ביום חם שכזה. צילומים נפלאים.
נראה ממש טעים תמונות מדהימות פשוט כישרון
גם ביצה קשה מפוררת הולכת טוב מאוד בסקציית ה"תוספות".
עוד אפשרות למרק עצמו – אני עושה את זה כשממש יש לי חשק להשקיע – היא לקלות פלפל אדום אחד, לקלף ואז לטחון אותו יחד עם העגבניות. פעם קליתי גם את העגבניות עצמן, זה נתן לגספצ'ו טעם מדורה משגע, אבל קצת דפק את הצבע. הפלפל מוסיף קצת מהטעם הזה בלי להרוס את הפרזנטציה.
אתה מלך!!!!!
טעים בטרוף!!!!!!!
מרענן, למה נגמר כל כך מהר?????
יופי של תמונות. אתה מצלם את הכל במטבח? עושה חשק לראות איך נראה המטבח שלך…
אצלי אין כמויות, אז אני רק אחלוק את הטיפים שלי.
-עגבניות בשלות מאוד, אפילו רכות. מנסיוני הכי מוצלחות היו עגבניות שלא ניתן להשיג בארץ (מכוערות מאוד, ירוקות גם כשהן בשלות אבל טעם גן עדן), מי שמגיע לשווקים בספרד בחודשי החורף, חפשו את עגבניות ראף, הן שוות את המחיר. עגבניות תמר נותנות את התוצאה כי טובה אחריהן. לא טורחת לקלף, פשוט טוחנת קצת יותר בבלנדר.
-פלפלים. משני הצבעים, צהוב התחלתי להוסיף רק בארץ (בספרד אפשר למצוא בשווקים רק פלפלים ירוקים ארוכים, קצת כמו שושקה, ואדומים מגודלים עם לחי אחת ירקרקה).
-שקדים. שקדים מסמיכים את המרק ונותנים טעם נהדר, במיוחד אם מוסיפים שניים או שלושה שקדים מרים. לפעמים מוסיפה גם אגוזים, עם או בלי שקדים.
-חומץ. ממליצה לחפש חומץ חרס (jerez) שהוא חומץ מיין שרי. יש לו טעם וארומה הרבה יותר חזקים שפשוט עושים את ההבדל בשבילי בין גספצ'ו לסתם ירקות בבלנדר.
אני לא מוסיפה נוזלים נוספים, אני אוהבת את הגספצ'ו די סמיך ואם הבלנדר מספיק חזק, המים שבירקות מספיקים. שמן אני מוסיפה לפי הטעם והמרקם, לאור העובדה שתמיד הכמויות של הירקות משתנות, כנ"ל לגבי מלח.
תוספות חביבות עלינו כוללות קרוטונים ביתיים אם אנחנו במצב רוח מושקע, ופטה עזים כשאנחנו מתעצלים. תוספות אחרות שטעמנו והיו מעולות (אבל לא שחזרנו בבית ואולי הגיע הזמן) כללו בשר לובסטר בגספצ'ו חלק ונוזלי ובפעם אחרת שרימפס קצוצים בתוך גספצ'ו סמיך.
שמעתי (בעיקר קראתי) על החומץ הזה, ולא מצאתי אותו בשום מקום. איפה אפשר לקנות? מעניין לנסות!
מצאתי איזה בקבוק של חומץ שמתיימר להיות חרס באיזו מעדנייה בתל אביב. זה ממש לא זה, וגם לא זול. כרגע יש לי בקבוק בבית שהבאתי מספרד (קניתי בדיוטי פרי במדריד בקבוק מושקע במיוחד ועדיין עלה בערך כמו הבקבוק שקניתי פה), אם אתה ממש סקרן ומגיע לירושלים, צור קשר ואשמח לארגן טעימה.
תודה על ההזמנה :)
בנתיים מצאתי חרס אמיתי בעדן טבע מרקט. לא קניתי עדיין, אבל בפעם הבאה שאני אצטרך אני אנסה אותו.
אבל אלוהים למה חייבים רבע כוס שמן
תנסי לדמיין את זה כתוב כ"4 כפות שמן זית". פתאום זה הרבה יותר הגיוני :)
ועדיין, אפשר קצת פחות אבל אי אפשר לוותר עליו לגמרי. זה מרכיב טעם חשוב.
שמן זית גם מאד בריא לשתיה ביחד עם ירקות כדי לממש את הפוטנציאל שלהם (יש כאלו שאפילו מוסיפים אותו למיץ גזר).
כדי שתהיי שמנה ;)
אולי אחליף ואטחן 3 זיתים במקום, נראה.
ובאמת הבלנדר מוט עושה את העבודה? מפתיע.
הטעם של הזיתים לא יתאים. זה ישבור את הקלילות של המרק.
יש לי רעיון אחר. תכיני את זה עם כף שמן אחת ותטעמי.
ואז לפי ההגבלות תחליטי אם להוסיף עוד או להסתפק בזה. אם תוסיפי אותו רק בסוף ,בהגשה, זה ידגיש אותו עוד יותר וכך תוכלי לחסוך עוד קצת.
עוד פרספקטיבה להסתכל על המינון – אם היית מכינה סלט מכל הירקות האלו, יחס השמן של הרוטב היה כנראה זהה לכמות המקורית.
תתפלא :)
אבל סבבה, אנסה
קודם כל, בלוג ממש מגניב!
לגבי גספצ'ו, גם אני מוותרת על הלחם. אצלנו גם מוסיפים כוס של עשבי תיבול טריים: פטרוזיליה, בזיליקום, אורגנו, עירית וכו'. זה מוסיף הרבה טעם לגספצ'ו.
יצא טעים ביותר
http://a1.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash4/321552_10150283299222198_546377197_8026841_346783_n.jpg
ואו! איזה יופי!
אצלנו אוכלים את הגספצ׳ו עם… מצות!! שוברים חתיכות לתוך המרק ואוכלים. מדהים
עומדת לנסות! רציתי לשאול האם בלסמי נחשב חומץ יין אדום? תודה