חשבתם שהיא יבשושית? חשבתם שהיא מתוקה עד בחילה? חשבתם שזה הפרי המיובש הכי מוזר עלי אדמות? צדקתם!
אבל לא חשבתם לשלב אותה עם דג, נכון? האמת שגם אני לא, פשוט רציתי להכין קראסט וזה מה שהיה לי מתחת לאף. מהניסוי המוזר הזה נולד שילוב פלאי ממש, ולדעתי, ואני עומד מאחורי האמירה המפוצצת הזו, הוא אולי המתכון הכי טעים שהעלתי לבלוג. אני מתרגש מאד להציג אותו.
מה יש בדג הזה שעושה אותו מיוחד כל כך? לא עבודה מורכבת ולא רשימת מרכיבים מיוחדת, יש בו רק שילוב טעמים חדש ומפתיע, כזה שמעולם לא טעמתם.
בחודשיים האחרונים הכנתי אותו לשורת טועמים עם חוש טעם ביקורתי מחמיר, (בניהם אפרת ומאיה, וחלק מהצילומים בפוסט הזה שלהן. תודה גירלס!). המבט של כולם לאחר הטעימה אמר רק דבר אחד, סליחה, שני דברים – "יש עוד?", ו"אתה חייב להעלות את המתכון הזה לבלוג!" (סימן הקריאה במקור).
אז הנה הוא לפניכם, ותסלחו לי על כך שהפוסט נוטף מסופרלטיבים עצמיים, אני גאה בו מאד.
מה צריך
–
כמות לשתי מנות, תכפילו בהתאם
2 יחידות פילה דג לבן (איזה? נדבר על זה עוד מעט)
50 גרם בננה מיובשת
חצי כפית זרעי שומר
כף שטוחה קוקוס קלוי, גרוס או רצועות (אבל לא קוקוס לבן של פסח!)
חופן פטרוזיליה קטן
כפית חמאה
קורט מלח
–
כלים
סכין, קרש חיתוך, קערה קטנה, מחבת, תבנית, נייר אפייה
–
לעבודה!
לפני הכל, מחממים תנור ל200 מעלות. נחזור אליו עוד מעט.
מתחילים עם הקראסט
דג אפוי בקראסט הוא לא דבר חדש. הקראסט הוא שכבת פירורים גסה שנאפית עד פריכות ומוסיפה טקסטורה קראנצ'ית מפנקת לדג העדין. בדרך מכינים אותו מפירורי לחם או אגוזים, והפעם תתפוס את מקומם הבננה המיובשת. מה ששמעתם.
נעבור בזריזות על המרכיבים שלו
את הבננה היבשה לא צריך להציג. היא הבסיס לתערובת ואותה קוצצים לפירורים קטנים.
לזרעי שומר יש טעם אניסי עדין ומסתורי. קונים אותם בחנויות תבלינים וצריך כמות קטנה מהם כדי להכניס אביביות לכל תבשיל. למתכון הזה משתמשים בהם כמו שהם, בלי קלייה או הכנה. פשוט קוצצים דק מאד. אל תוותרו עליהם בשום אופן!
קוקוס קלוי מגיע בשתי גרסאות – רצועות או פירורים ושניהם טובים למתכון. אסור להתבלבל ולהחליף אותו בקוקוס הטחון הלבן שיש לו טעם של פסח ומרקם של קלקר (או להפך). חפשו אותו בחנויות פיצוחים ותבלינים ותאמצו לעצמכם חבר חדש.
תשתדלו למצוא את הרצועות שהן טעימות ופריכות יותר, ואז קצצו אותן דק, אם יש לכם את גירסת הפירורים הקלויים תשאירו אותם כמו שהם.
פטרוזיליה – שטופה ויבשה, אבל יבשה לגמרי, טוטאלית, בלי טיפת מים אחת. כשקוצצים פטרוזיליה רטובה זה הופך למושי, כשקוצצים על יבש היא יוצאת פירורית ונפלאה.
ככה אני מייבש אותה- מניח את הפטרוזיליה בקערה גדולה עם מים ל-10 דקות כדי שהחול יתנתק ממנה וישקע. את הפטרוזיליה מרימים בעדינות ומוציאים מהקערה ולא שופכים אותה למסננת עם המים אחרת החול יתערבב שוב וידבק אליה. מנערים, עוטפים בנייר מגבת צמוד (לא לפחד למעוך) ומשאירים בצד חצי שעה עד שהוא סופג ממנה את כל שאריות המים. כן, קצת טרחני, אבל עובד נהדר.
את הפטרוזיליה היבשה קוצצים דק מאד.
מערבבים הכל
יש לנו הרבה דברים קצוצים, הגיע הזמן לחבר בניהם. שופכים לקערה את פירורי הבננה, זרעי השומר, הקוקוס הקלוי, והפטרוזיליה ומוסיפים אליהם את קוביית החמאה.
דוחפים ידיים פנימה ובלי להתבייש מקווצ'צ'ים את הכל יחד לתערובת פירורית, שמנונית וריחנית. ממש כמו שעושים בצק קראמבל.
תוך דקה תקבלו פירורים ריחניים עטופים בחמאה. תערובת הקראסט מוכנה!
שוטפים ידיים וממשיכים הלאה.
עוברים לדג
בואו נדבר לרגע על הדג. זאת אומרת, אני אדבר, גם אתם יכולים לעשות את זה אבל זה יראה מוזר למי שיביט בכם מהצד.
אז איזה דג צריך? אנחנו מחפשים דג שיש לו בשר לבן, נייטרלי וחלבי. כל דג לבן שמתאים לצלייה בתנור יעבוד פה, ואם אתם לא בטוחים תשאלו את המוכר מה טרי ומתאים לאפייה קצרה. בקשו ממנו לפלט את הדג שבחרתם ותקבלו שתי חתיכות פילה נקיות ומוכנות לשימוש.
דניס, מוסר או לברק יתאימו במיוחד, אבל לא דגים לטיגון כמו סול או בקלה. הבשורה הטובה היא שניסיתי כמה פעמים גם עם פילה קפוא (מושט ב10 שקל ליחידה) והתוצאה היתה מעולה! זו בהחלט אופציה שקל למצוא. רק אל תקנו את המתובלים. כדאי שהפילה יהיה בעובי אחיד ורחב ככל האפשר כדי שתוכלו לערום עליו שכבה נדיבה מהקראסט הטעים הזה.
הכנה מקדימה – שוטפים את הדג היטב. לא משנה אם הוא קפוא או טרי, ואחרי השטיפה מייבשים בנייר מגבת לספיגת המים. משאירים מחוץ למקרר עד שיגיע לטמפרטורת החדר.
מחממים מחבת ומוסיפים אליה שמן זית, מחכים עד שגם הוא יהיה חם.
מניחים את הפילה עם צד העור כלפי מטה ולא נוגעים. זה צריך לעשות תסססס ולהתיז קצת, לא לדאוג.
ממליחים קלות את הצד העליון ולא הופכים!
אחרי 2 דקות הצד עם העור נעשה מוכן, אבל בשר הדג עוד נא.
את הדג הצרוב מעבירים אל תבנית עם נייר אפייה, ועם הידיים מסדרים עליו שכבה נדיבה של תערובת הפירורים. מהדקים טוב טוב והחמאה כבר תחזיק הכל יחד.
שולחים לתנור שחומם ל-200 מעלות, למשך 7 דקות בדיוק ועוד דקה אחת על גריל בחום הכי גבוה.
כשתוציאו את התבנית בשר הדג יהיה עסיסי ונפלא, ושכבת הקראסט שמעליו תהיה שחומה ופריכה. הריח שעולה ממנו פשוט מדהים.
אם לטעמכם השכבה העליונה לא קריספית מספיק, פשוט תחזירו לעוד דקה.
מגישים מיד!
הטעם הכולל מפתיע במתיקות שנובעת מהבננה והקוקוס, והסיום המסתורי של זרעי השומר הופך את כל העסק הזה לחגיגה אקזוטית.
בתיאבון!
הכנתם? תראו לי!
צלמו, תעלו לאינסטגרם ותייגו את התמונה עם התג ptitimblog# כדי שאבוא להציץ!
באותה הזדמנות, בואו לעקוב אחרי התמונות שלי – ptitimblog@
———————–
לגזור ולשמור
———————–
מחממים תנור ל200 מעלות
מכינים את הקראסט – קוצצים את הבננה, הקוקוס, זרעי השומר והפטרוזיליה
מערבבים אותם בקערה ומוסיפים קוביית חמאה
מועכים עם הידיים לתערובת פירורית ושמנונית
שוטפים את הדג ומייבשים אותו
מחממים מחבת, מחממים בה שמן זית בשכבה דקה
מניחים את הפילה בשמן החם עם העור כלפי מטה, מטגנים 2 דקות ולא הופכים
ממליחים צד עליון
מעבירים לתבנית עם נייר אפייה ומסדרים עם הידיים את הפירורים מעל
אופים 7 דקות ועוד דקה בגריל
הדג צריך לצאת לבן ועסיסי והקראסט שחום מעט
55 תגובות
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
אם הדג היה יכול לדבר הוא היה שר
וטריק לקיצוץ הפטרוזיליה : לקצוץ על יבש, להכניס לתוך מגבת נייר, לגלגל לגליל ולשטוף תחת מים.
הפטרוזיליה יוצאת קצוצה, יפה, נקייה ויבשה.
4 דק' במקום 40
נראה מעולה!
ד"א זרעי שומר (כתושים) מעולים גם בחליטת תה!
היי. יש תחליף חמאה לאלרגנים? תודה מראש..
בקשר לפילה אמנון קפוא… אני קונה את המתובלים ושוטפת במים זורמים. בהרבה מקומות המתובלים זולים משמעותית, ובאמת לא נשאר עליהם כלום אחרי שטיפה. מעניין שילוב הבננות.. אנסה
באמת מנה גאונית! שום מחמאה לא מיותרת
התמונות בפוסט ממש דגדגו לי בלשון
רוצה עוד
עוד
ועוד
:)
חיכיתי שהפוסט הזה יעלה מרגע שסיפרת לי עליו כדי להוסיף לינק לסיפור הגאוני של סאלינג'ר, "יום מושלם לדגי בננה".
http://www.miguelmllop.com/stories/stories/bananafish.pdf
נראה מעולה והשילוב נשמע ממש מגניב.
סוג של איך לא חשבו על זה קודם :)
אני רק מבקש למחות בשמה של הבננה המיובשת (או בעצם בננה צ'יפס, כי בננה מיובשת שאני מכיר היא משהו אחר, רכרוכי ולא טעים).
היא לא יבשושית ולא מתוקה עד בחילה! היא ממכרת ומתוקה בדיוק במידה!
עכשיו רק נשאר ללכת לקנות דג :)
האם אפשר לקצץ הכל במעבד מזון?
זה עשוי להיות קצת בעייתי כי הבננה דורשת פולס קצר מאד וזרעי השומר צריכים קיצוץ משמעותי. אז אפשר לעבוד לפי הסדר ולהוסיף אותם אחד אחרי השני, אבל לדעתי אין כמו קיצוץ ידני עם סכין טוב.
תודה על התגובה המהירה
האם אפשר לנסות אותו דבר עם חזה עוף דק?
אני חושב שכן, אבל אני ממליץ לאפות אותם לבד ורק אז להוסיף להם את הקראסט ואז לאפות שוב ביחד איתו.
לדעתי אפייה מקדימה של רבע שעה לחזה שמנמן ו-5 דקות למשוטח.
חייבת…שוק… עכשיו!!
באופן (לא) מפתיע אין לי אף מרכיב מהמתכון במטבח פרט לזרעי השומר (אבל גם זו התחלה)…
תודה על המתכון. נראה מעולה!
(עקב רגישות ללקטוז אני מחליפה את החמאה בשמן קוקוס – והרי לך מתכון פרווה. אדווח על התוצאה אחרי הזלילה).
אגב, הצילומים מרהיבים.
אתה יצירתי בצורה מופלאה!
מה שהילה אמרה :)
אוהב את ההפתעות שלך. נראה מעולה
חיפשתי בכל חנויות שתבלינים של שוק מחנה יהודה, ורק בחור אחד הבין איזה קוקוס אני מחפשת, אבל לא היה לו. במה אפשר להחליף את זה? חלב קוקוס תופס?
בנוסף – למקרה שלא אשיג זרעי שומר בסופר עכשיו – במה אפשר להחליף אותם?
בלית ברירה קוקוס טחון לבן אבל לא חלב שירטיב הכל. אני מופתע שהקוקוס הקלוי כל כך נדיר. אני קונה אותו בפיצוחי חממה וחנויות פיצוחים שונות ברמת גן, ובדרך כלל יש.
את זרעי השומר לא תמצאי לדעתי בסופר רגיל, רק בגדולים שיש בהם תבלינים בתפזורת כמו עדן. עדיף לחזור לחנויות התבלינים, את זה בטוח יש להם.
בהצלחה!
wow, נראה טעים! זו הזדמנות להודות לך על הבלוג המקסים.
מה עם דגים כמו סלמון או לוקוס קפואים? ילך?
אגב, אני קניתי קוקוס קלוי ב…סופר השכונתי!
טוב לדעת שהקוקוס נגיש. זה כנראה תלוי בחנות הסופית והספקים שלה. תודה!
זה יכול לעבוד עם סלמון אבל לטעמי הוא אגרסיבי מדי לטעמים האלו. עם לוקוס קפוא אין לי נסיון אבל אני מאמין שיעבוד טוב.
פיצוחי מזרחי, פנייה שניה ימינה מהשוק הפתוח כשמגיעים מאגריפס.
אפשר להשיג את הקוקוס הקלוי בחנויות שמתמחות לאפייה
אתה גאון!
כוס אמק!
אני קורא את זה בדיוק אחרי שחזרתי מקניות לשבוע…
זה נראה מדהים… אני חוזר לסופר
האם הכוונה לפתיתי קוקוס חומים או רצועות קוקוס ?
גם וגם, שניהם טובים, העיקר שיהיו קלויים
מעולה תודה
טעיםםםםםםםם
אני לא מכין דגים. אני לא ממש אוכל דגים. אבל אני הולך להתחיל עכשיו. זה נראה מצוין. ומכיוון שכתבת שזה המתכון הכי שווה שפרסמת, וכבר פרסמת מתכונים שווים בלי סוף, אין לי באמת ברירה.
נראה מעלף… רק שאלה- אני שונאת פטרוזיליה. אפשר לשים משהו אחר במקום או פשוט לוותר? (שונאת גם כוסברה, חשבתי על עירית או נענע)
זה קצת בעייתי כי לפטרוזיליה יש תפקיד בתערובת הפירורים. אפשר לנסות לוותר עליה, אבל אם את אמיצה מספיק תנסי בכל זאת לשלב אותה, הטעם שלה לא מורגש והיא תורמת הרבה רעננות לטעם והמרקם.
נענע בכל מקרה לא תתאים, עירית אולי, אבל זה יהיה שונה מהמקור
זה נקרא ונראה מצוין ולמרות ההקדמה המורחבת על בחירת הדגים, כמה נורא יהיה להכין את המתכון הזה עם סלמון?
נורא זה לא יהיה, אבל הטעם יהיה אחר לגמרי.
הנתחים של הסלמון בדרך כלל עבים מאד, אז יכול להיות שתצטרכי קצת יותר זמן בתנור.
אם מארחים ואי אפשר להכין ולהגיש מיד – איפה אפשר לעצור באמצע? האם עדיף להכין הכל ורק לחמם לפני ההגשה, או שעדיף לטגן מוקדם יותר, ורק את האפייה לעשות ממש לפני הארוחה? תודה רבה מראש.
נראה מדהים!
המתכון עצמו פחות עושה לי את זה (לא נוגעת בדגים, לא אוהבת שומר ולא ממש רואה את עצמי מבשלת עם בננה מיובשת) אבל המחבת שלך סקסית בטירוף!!
איבדת אותי עם זרעי שומר :-(
אבל אני אנסה את שאר המרכיבים (למרות שנראה לי שאני מעדיפה כוסברה על פטרוזיליה) – זה נשמע ממש טעים. אני אוהבת בננה מיובשת.
יצא היסטרי!
גל. תודה.
יצא – מדהים! טרפנו הכל :)
הכנו בשבת למשפחה, והיה מוצלח כל כך!
שתי הערות – הקראסט לא השחים מספיק אז היינו צריכים עוד 2 דקות על הגריל. וכדאי לקצוץ ממש דק את הבננה כדי שהפירורים יצמדו לדג ולא יפלו.
עשינו גם את מרק הערמונים באותה ארוחה ובכלל קצרנו מחמאות, אז תודה!
יצא נהדר! איזה כיף
למתעקשים על סלמון…..האם גם אותו לטגן טיפה לפני? האם כל שלבי ההכנה זהים? נראה מעולה!
לסלמון יש טעם אחר, דומיננטי ודורסני, אני ממש לא ממליץ עליו למתכון הזה.
אם בכל זאת, אז זמני הבישול די דומים ואפשר לוותר על הטיגון המקדים.
אפשר לאפות 10-15 דקות, ולראות על הדופן מתי הוא מוכן. בדרך כלל הנתחים עבים מאד וזה עשוי לקחת יותר זמן מפילה שטוח.
אם אני רוצה להגיש את זה בתור מנה עיקרית – איזו תוספת (אלגנטית) אפשר להגיש יחד עם זה בצלחת? פירה נשמע לי בנאלי..חשבתי אולי לכיוון המתוק אבל זה יכול להיות טו מאץ'. מה אתה אומר?
כל דבר ירוק או רענן, מתוק לא יתאים כי הקוקוס והבננה בעצמם מתוקים מאד וצריך משהו מעודן לאיזון.
אידיאלי אורז פרסי עם שמיר או המון עשבי תיבול, אספרגוס, שומר צלוי, שעועית מאודה. אפילו סלט ירוק… זה הכיוון.
היי יש אפשרות להחליף את זרעי השומר בזרעי כוסברה במקרה?? נראה מעולה ורק זרעי שומר אין לי :(
לא ממליץ, הם נעשים מתוקים באפייה ויוצרים את הטעם המיוחד. למרות הכמות הקטנה הם מרכז המתכון, בלעדיהם התוצאה תהיה שונה.
אוף. תודה :) כנראה שאצטרך לנסות בפעם אחרת
ואפשר, בשביל חברה שלא אוכלת מוצרי חלב ובכל זאת באלי לפנק אותה- להחליף חמאה בשמן זית??
אני מתלבט, כי יכול להיות שזה לא יחזיק אותו הדבר ויהיה נוזלי. נסי להשתמש בכמות קטנה של שמן ולהוסיף רק לפי הצורך
רק רציתי לעדכן שהחלפתי את החמאה בשמן קוקוס (שזה מן שומן מוקשה שנראה יותר כמו קרם). הפחתתי את כמות הקוקוס ושמתי במקום פירורי לחם נטול גלוטן. (זו חברה ששווה את זה, באמת). המנה שלה יצאה יותר טובה משלנו…
אפשר כמות מדויקת של חמאה בבקשה