וישיסואז – מרק כרישה של עניים
איזה באסה להיות כרישה. מי סופר אותך. תמיד ברקע של מתכונים אחרים, רכיב תומך, משהו שזורקים לסיר עם עוד ירקות, מי בכלל זוכר איזה טעם יש לך?
איזה באסה להיות כרישה. מי סופר אותך. תמיד ברקע של מתכונים אחרים, רכיב תומך, משהו שזורקים לסיר עם עוד ירקות, מי בכלל זוכר איזה טעם יש לך?
שני דברים מפחידים את המין האנושי, שחייה צורנית ובישול דגים בבית. עם השחייה אני לא יכול לעזור לכם, זה קורה פעם בארבע שנים וצריך לבדוק את לוח השידורים.
כן כן, גם אני גדלתי על משטר הפחדה מילדות שגרם לי לשמור נגיעה. אבל כמו שרק לא מזמן גיליתי שארוחה עסקית היא לא משהו לאנשי עסקים, כך הסרפדים התגלו אלי כאוכל לגיטימי.
לכל אחד יש את מנות הדגל שלו, כאלו שכבר צברו קילומטרז' ונשלפות על אוטומט כשצריך להרשים מישהו ובעיקר ללכת על בטוח.
תסתכלו לו בעיניים לגוש הדחוס הזה, תחדרו את מעטה הקקאו, את המרקם הפאדג׳י ותגידו בקול רם: ״אין מצב שאני מכין אותך, יש לך אבוקדו בפנים וזה מוזר״.