רביולי סלק בלי בצק
אני לא טיפוס של אוכל קיטשי אבל הרביולי החמודים האלה כל כך ורודים וטעימים שכל חומות ההגנה שלי קורסות.
אני לא טיפוס של אוכל קיטשי אבל הרביולי החמודים האלה כל כך ורודים וטעימים שכל חומות ההגנה שלי קורסות.
יותר מדי צירופי מקרים מצליבים את התנהלות החיים שלי ושל עלמה. גחמות אוכל שעולות אצלי בראש מופיעות יום למחרת אצלה בבלוג כפוסט חדש, וסטטוסים מקריים אצלה בפייסבוק תופסים אותי בדיוק בדרך לצלם את אותו מתכון לפוסט בבלוג שלי.
קולים לחם (פושטי במקרה שלי) על מחבת פסים או בתנור. כשהוא מתקרר עורמים עליו גושי ריקוטה, נתחי ליצ'י קרים, טבעות צ'ילי חריף, עירית או בצל ירוק ושפריץ שמן זית מעל הכל.
לא פסטה עם אספרגוס, אלא רצועות אספרגוס דקיקות שמבשלים ואוכלים כמו פסטה. את הרעיון לקלף אספרגוסים מצאתי בספר בישול צמחוני שקראתי בטייפה.
השתלבתי דווקא לא רע בטרנד הבריאות. כבר כמה חודשים שאני כמעט ולא נוגע בקמח לבן, שומן רע וסתם סוכר מיותר.
מרק בצל טוב הוא כל מה שצריך בחורף. חם מאד, סמיך, קרמלי וריחני, כזה שמטביעים בו טוסט קראנצ'י עם המון גבינה טובה מעל.