רוטב הרוזה הכי טעים בעולם
תכלס אין הרבה מקומות למשחק עם רוטב רוזה. מחברים תבשיל עגבניות אדמדם עם שמנת ומקבלים רוטב נימוח ומפנק בצבע הוורדרד שהעניק לו את השם.
תכלס אין הרבה מקומות למשחק עם רוטב רוזה. מחברים תבשיל עגבניות אדמדם עם שמנת ומקבלים רוטב נימוח ומפנק בצבע הוורדרד שהעניק לו את השם.
לא פסטה עם אספרגוס, אלא רצועות אספרגוס דקיקות שמבשלים ואוכלים כמו פסטה. את הרעיון לקלף אספרגוסים מצאתי בספר בישול צמחוני שקראתי בטייפה.
את הפסטה הזו סיגל הכריחה אותי לטעום לפני כמעט 10 שנים כשעבדנו יחד באותו משרד. בצהרים היא בדרך כלל הביאה ארוחות של גדולים, ואני יצאתי לאכול במסעדות פועלים זולות לצד נהגי מונית שוחרי שומן.
זה לא פשוט. אני מתמודד עם ערמות בזיליקום שצומחות באדנית ומסרבות להפסיק לגדול. הצמח הזה מאיים לכסות את הבית, ולי נותר רק לקטוף ולבשל.
עוד קלאסיקה אטלקית שאני אוהב, והפעם מרשה לעצמי לאלתר על המתכון. זה אוכל עניים אמיתי, משתמשים בשאריות של לחם ישן ויבש שאסור לזרוק, ועליו עורמים את הירקות הזמינים בבית עם שמן זית ובלסמי.
סלט קפרזה על אף פשטותו, הוא אחד מהאהובים עלי במטבח האטלקי. עגבניות שמש, מוצרלה ובזיליקום, מניחים בצלחת, מטפטפים קצת שמן זית ובלסמי ואפילו לא צריך לערבב.