פסטה ברוטב אבוקדו קרמי
לא סובל את האביב. בקיץ אתה כבר עמוק בדיפשיט אבל דווקא האביב שולף אותך בחדות מנוחות החורף לתקופה נוראית. יתושים, חום, אלרגיות, אנשים שמחים.
לא סובל את האביב. בקיץ אתה כבר עמוק בדיפשיט אבל דווקא האביב שולף אותך בחדות מנוחות החורף לתקופה נוראית. יתושים, חום, אלרגיות, אנשים שמחים.
הפסטה הזו נכנסה אל חיי ולשגרת ארוחות הערב. במקום רוטב, היא מתעטפת בפירורים ריחניים שאי אפשר להפסיק לאכול. קלאסיקה כל כך פשוטה להכנה שזה ממש מגוחך אם לא תנסו.
לפעמים צריך רק עוד סלט רענן על השולחן שיסגור פינה. 5 דקות עבודה עם קולפן וסגרתם אותה. המתכון הזה הוא אדפטציה קלילה לג׳יימי אוליבר והכלאה שלו עם סלט דומה אחר, וכולו שמש בצלחת.
המתכון הזה עושה הכל מלבד להתנצל על זה שהוא טבעוני. הוא טעים ומתחשב בלי לעשות סלטות באוויר, והכל בזכות צרור סודות ערמומים שמתחזים לדבר האמיתי.
פסקת פתיחה מתייסרת על חום הקיץ. הוצאת קיטור על החמסין, שרבוב בדיחה על אנשים שאומרים שזו הלחות. התפלספות בגרוש על מזגנים וים, אנקדוטה דביקה על הנחמה בפירות העונה וקפיצה לא קשורה ישר למתכון.